קהילה
צ'רנוביץ,בוקובינה
יוצר הקהילה
צבי ליקבורניק
שלח מסר ליוצר הדף
זני רוזנשטיין
צבי ליקבורניק
זאב ליקבורניק
דורה ליקבורניק כץ
אברהם כץ
אסתר כץ
ברטה כץ אולניק
דוד אולניק
סולומון כץ
קלרה כץ שזר
זני לינהבר
ארנה גייסנגר
מקס בסנר
אדלה בסנר
מנפרד ליקבורניק
רות רייזל
חיים אבנר
רוזה רייזל חיה פיירמן פורטנוי
דב שי ברונו שרצר
קלריס גלבוע
תמר בודק
Wolf Jaegermann
משה ברש
זושא זלברשטיין
סוזנה רות סיפרשטיין
חנה בר (זומר)
בטי שיקלר
מרים קרצמן
נילי לנדסמן
לאה הרציג
אדולף פליקמן
ריצרד רחמיאל דאובר
סופיה לוין
שבתאי גנדלמן
אברהם שפריר
אדולף גאבור
הילדה גאבור
סינדוניה גרוס
דוד טראוריג
לאה הרציג
אבנר הכט
מרים מליטה פפר אובלוקוש ויינדרייך
יצחק זומרשטיין
זיגפריד אריה
אסתר מר
אסתר מר
שושנה יונגר
אודות הקהילה
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת קורל של צ'רנוביץ, ה"טמפל" של צ'רנוביץ, נבנה ב-1877 ונשרף על ידי הנאצים ב-9 ביולי 1941
בעבר הייתה בצ'רנוביץ אוכלוסייה יהודית גדולה. רבים מהם הגיעו לצ'רנוביץ בתקופת המשטר האוסטרי, הסובלני יחסית למשטרים באזורים הסמוכים. מעניין במיוחד לגלות שורת מגיני דוד - אות להערכה שרחש האדריכל לרב המקומי, בראש אחד ממגדלי האוניברסיטה המפוארת של העיר, אשר שימש במקור למגורי המטרופוליט הנוצרי. האוכלוסייה היהודית הייתה מגוונת מאוד: רפורמיים, בהנהגת הרב אליעזר אליהו איגלוממשיכיו, שכונו בשם "ההולכים קדימה", אורתודוקסים, בהנהגת הרב בנימין וייס וממשיכיו, שכונו "העומדים"[2], מתבוללים בתרבות הגרמנית,ציוניים, קומוניסטים ובונדיסטים. היהודים בצ'רנוביץ דיברו בשפה המבוססת על הגרמנית הווינאית, מתובלת לפעמים במילים וביטויים ביידישובאוקראינית. האוכלוסייה החרדית דיברה בעיקר יידיש.
בין השנים 1784-1805 שימש הרב חיים טירר, מגדולי תנועת החסידות הידוע גם בשם ספרו "באר מים חיים", כרבה של העיר. ובשל כך נודע שמו כ-רבי חיים מצ'רנוביץ.
ב-1908 נערכה בעיר, ביוזמת נתן בירנבאום, ועידת הסופרים היהודים של שפת היידיש שהכריזה עליה כשפה הלאומית של היהודים.
בשנים 1912-1914 שימש סאלו וייסלברגר היהודי כראש העיר. בכתב העת היידי "טשערנאוויצר בלעטער" הופיעו יצירותיהם של איציק מאנגער,אליעזר שטיינברג ומשה אלטמן. כתב העת הופיע בשנים 1938-1928 עד שאסרו השלטונות את פרסומו. עורכו היה שמואל אבא סופר שנרצח ב-1941.
ערב מלחמת העולם השנייה חיו בעיר כ-50,000 יהודים, למעלה משליש מאוכלוסיית העיר. באוקטובר 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, הקימו הרומנים את גטו צ'רנוביץ. במרץ 1944 היו בעיר כ-15,000 יהודים, כאשר נכבשה בידי הצבא האדום. לאחר מכן הגיעו לעיר יהודים נוספים מן הסביבה. עם התפרקות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 היגרו רבים לישראל ולעולם המערבי. כיום חיים בעיר כ-5,000 יהודים בלבד. עשרות בתי כנסת שקקו חיים בצ'רנוביץ בתקופת הזוהר שלה. כיום, בית הכנסת המרכזי משמש כבית קולנוע.
בתקופת המשטר הקומוניסטי האנטישמיות ה"קלאסית" בצ'רנוביץ דוכאה לרמה בה הייתה לא ניכרת במרחב הציבורי, פרט למדיניות הדיכוי "האנטיציוני", למניעת ההתארגנות הקהילתית הכלל-ארצית ולמגבלות מסוימות של "נומרוס קלאוזוס" בקבלה לאוניברסיטה, ללימודי רפואה למשל. בדומה לעוד מקומות בברית המועצות, נאלצו משום כך צעירים יהודים, למרות כישוריהם, לנדוד לאוניברסיטאות בחלקים מרוחקים של ברית המועצות (באזורים בהם היו פחות יהודים מקומיים).
בשנת 2004 חודשה פעילות הקהילה בעיר על ידי שליח הרבי מלובביץ׳, הרב מנחם-מענדל גליצנשטיין, שמכהן גם כרב המחוז.
קרא עוד