הנצחת סיפורו של
ריצ'רד (בעברית- רחמיאל) דאובר
סיפורה של הדמות במהלך המלחמה-
ריצ'רד ופאני
גורשו מצ'רנוביץ עם עוד כ-20 אלף יהודים.
השוטרים רכזו את
היהודים המיועדים לגירוש ברחובות מסוימים
ומשם הועברו
לתחנת הרכבת והוכנסו לקרונות בקר, שהסיעו
אותם
לטרנסניסטריה. פאני וריצ'רד היו הרוקחים כאן. לאחר זמן החליט ריצ'רד כי לא יכול עוד לשבת בחוסר מעש, והרגיש
כי הוא צריך לפעול. השאיר את אשתו- פאני מאחור
וברח ליער.
ריצ'ארד הצטרף לקבוצה של פרטיזנים יהודים, נלחם בנאצים ובקבוצות של "הרוסים הלבנים", שהיו בני ברית של הנאצים. קרבות אלו התרחשו באוקראינה.
לאחר שריצ'רד עזב גילתה פאני כי היא בהריון ולאחר תשעה חודשים ילדה בטרנסניסטריה את בנה הבכור-דורון (דורי) דאובר. כשדורי נולד פאני לא ידעה עם ריצ'רד חיי או מת.
כעבור כשנה מאז בריחתו של ריצ'רד נודע כי נערכו עימותים בין קבוצות פרטיזנים וריצ'רד נשאר בחיים. לימים הסתבר כי נשאר בחיים כיוון שהיה רוקח והחזיקו אותו כרופא לחיילים הרוסים הלבנים שנפצעים בקרבות.
בכל התקופה הזו הוחזק במשך שנה בשרשראות וללא בגדים (כדי שלא יברח) בזמן שנדדו ממקום למקום ביערות הקפואים.
באופן רגיל היה ריצ'רד מרפא את הפצועים וכותב מרשמים לתרופות- אך הוא כתב את המרשמים בלטינית,כדי שהרוסים לא יבינו שבעצם כתב בנוסף למרשמים גם מסרים והודעות לפאני אהובתו, ובהודעות ביקש לחפש את פאני פולשוק, כדי להודיע לה שהוא חי (הוא היה שנה וחצי בלעדיה).
באחד הימים נערך עימות בין הקבוצות הרוסיות וריצ'רד זיהה הזדמנות לברוח- וברח והתחבא בתוך חבית במעלה גבעה, התחילה סופת גשמים, והחבית התגלגלה למורד הגבעה וכך ברח מהרוסים הלבנים, אך לצערו הרב, במורד הגבעה היו רוסים קומוניסטים אדומים. בהתחלה שמו הרוסים האדומים את ריצ'רד בשבי כי חשבו שהוא חלק מהרוסים הלבנים.
ישב בבית סוהר של הרוסים הקומוניסטים האדומים במשך ארבעה חודשים עד שהתברר להם (בזכות ההודעות והמסרים שריצ'רד ניסה לשלוח לפאני) שהוא יהודי ורוקח.
בסוף 1943 שחררו את אזור טרנסניסטריה וריצ'רד התאחד עם פאני והם חזרו לצ'רנוביץ.
בסוף נובמבר שנת 1944 נולד להם בן הזקונים- יעקוב (ג'ק) דאובר (- סבא שלי).
ב-1946 נסעה משפחת דאובר לבוקרשט, רומניה, שם עבדו ריצ'רד ופאני כרוקחים טובים ומוערכים.
ב-1959 עזבו את רומניה והגרו לישראל. חיו בחולון במעברת ג'סי כהן.
מאז סיום המלחמה חלה ריצ'רד בשל השהות הממושכת בתנאי קור קיצוניים וקיבל מחלת ריאות מאוד קשה. עם עליית המשפחה לארץ אושפז בבית חולים. שחררו אותו מביה"ח מדי פעם בסוף השבוע הביתה.
היה לו מאוד קשה מבחינה נפשית- להיות הרחק מילדיו ומאשתו.
נפטר במוצאי יום כיפור בספטמבר 1963- בהיותו בן 57.אדם שנפטר במוצאי יום כיפור נחשב צדיק בדת היהודית.
הנכדה הראשונה של ריצ'רד שלא זכה לראות (אמא שלי) נקראת על שמו- רונית קיפרמן.
פאני, הקרויה כך על שם סבתא שלה, נפטרה ב- 1987, ונינתה קרויה על שמה- קורין פאני קיפרמן.
\
