EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אדולף פליקמן
1965-1905
יוצר הדף: אלין פליקמן קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

פרויקט הנצחה – תיכון אליאנס תל אביב

הנצחת דמות:

שם התלמיד המתעד: אלין פליקמן   כיתה: יא6

שם הדמות המונצחת: אדולף פליקמן

•          קירבה: סבא רבא מצד אבא

•           תאריך לידה : 13 במאי, 1905

•           תאריך פטירה:5 דצמבר , 1965

•           מקום הלידה: צ'רנוביץ, רומניה (היום אוקראינה)

•           עיסוק / מקצוע: ספר ובעל מספרה.

•           מקום המגורים במהלך המלחמה: רומניה , טרנסניסטריה.

•           תאריך ומקום הפטירה: צ'רנוביץ, אוקראינה . 5 דצמבר , 1965.

•           סיפורה של הדמות לפני המלחמה:

לפני המלחמה , אדולף היה בעל מספרה בצר'נוביץ, רומניה, ועבד כספר.

בנוסף , היה מרפא טבעי (ריפא באמצעות עלוקות וכוסות רוח).

אדולף היה נשוי לנטליה טראונר והיו להם ילד אחד (ברנארד) וכלב לבן בשם מאיידי .

הם חיו בצ'רנוביץ , רומניה (כיום אוקראינה).

•           סיפורה של  הדמות במהלך המלחמה-

"יום אחד דפקו בדלת הבית , גרמנים ורומנים  ודרשו מאיתנו לאסוף מספר חפצים במהירות ולצאת מהבית. אני , אישתי (נטליה ) ובני בן ה11 (ברנארד) יצאנו מהבית.

הם הובילו אותנו ברגל בערך כשעה לתחנת הרכבת בצ'רנוביץ.

כשהגענו דחסו אותנו לרכבת בכוח. אפשר היה לראות שבכל קרון היה אפס מקום.

היה צפוף מאוד והיו הרבה מאוד אנשים.

נסענו ברכבת בערך יום אחד עד שהגענו לעיר בשם "אטאקי" ברומניה .

כשירדנו מהרכבת הלכנו ברגל בערך 5-6 קילומטרים במשך כשעתיים בשעות הלילה  לגבול בין אוקראינה לרומניה. הגבול ביניהן היה נהר הנאסטאר. במקום ראינו בערך כמאה אנשים מושכים בחבלים ומעבירים אנשים בסירות למוגילוב באוקראינה , העיר הקרובה ביותר לגבול מצדו השני.

כשהגענו למוגילוב הכניסו אותנו לבית ספר נטוש, שם ישנו על הרצפה, וכך העברנו את הלילה הראשון.

למחרת לפנות בוקר הכריחו אותנו לצאת מבית הספר , ללכת בשיירה ולצאת מהעיר לכיוון מחנה .

יהודי אחד ממשפחת אלטמן, שהגיע איתנו למוגילוב, לקח אותנו אליו הביתה, ונתן לנו חדר בביתו. כך נשארנו במוגילוב עד לסוף המלחמה .

אדולף עבד בגטו מוגילב כספר ביחד עם אדם נוסף, ובנו, בן ה11 , עזר להם כשהביא להם אוכל ועזר להם בניקיון. בגטו הם חיו בתנאים קשים, ללא מזון , חינוך, בגדים . וכך שרדו עד סוף המלחמה במשך שלוש וחצי שנים.

 

  סיום המלחמה והחזרה הביתה :

 

בשנת 1944 , שיחררו את גטו מוגילב הפרטיזנים והצבא הרוסי ואמרו לנו שאנחנו משוחררים לביתנו. הלכנו אני ומשפחתי בדרכנו חזרה הביתה כשבוע ימים ברגל מטרנסינסטרה עד לצ'רנוביץ . הלכנו במשך היום ובלילה חיפשנו מחבוא והסתתרנו בו.

לאחר שבוע הגענו הביתה לצ'רנוביץ וראינו שהבית היה ריק לחלוטין הבית כולו נשדד במהלך המלחמה.  תיכננו לנסוע לארץ ישראל דרך הגבול ברומניה, אך הגבול נסגר .

נשארנו בביתנו בצ'רנוביץ והשתקמנו שם . שנה לאחר מכן נטליה גילתה שהיא בהריון ונולדה בת בשם רותי. אדולף המשיך לעבוד כספר עד למותו .

אדולף נפטר בביתו בצ'רנוביץ, באוקראינה לעת זקנתו ב- 5 לדצמבר 1965 בגיל 60.

 

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text