סיפורה האישי של סופיה לוין: סופיה (פסח) נולדה בליפקני, רומניה, ב25 ליוני 1922 לפרל (פנינה) ולוי פסח.
המשפחה גרה בצ'רנוביץ. סופיה למדה בתיכון עד לתחילת המלחמה ב-21 ליוני 1940 ואז עברה ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה בקישינב,מולדובה. באותו זמן, המשפחה שלה נלקחה מצ'רנוביץ לסיביר (שם נספו), והיא נשארה במולדובה עד לכניסת הגרמנים, אז הועברה לגטאות יחד עם 4 חברות שלה. בגטו הן לנו בדירים ואכלו שאריות מזון קרות (סלק, תפוחי אדמה, וכו', שאכלו במצבם הטבעי מכוון שלא יכלו לבשלם) שקיבלו מהגויים. בעקבות התנאים הקשים, חלתה במחלות רבות כמו טיפוס וצהבת.
ב-1942 סבתה ודודה של סופיה, שעדיין היו בצ'רנוביץ בגטו, שהיה להם כסף רב, שילמו לרומנים שוחד וכך סופיה הצטרפה לפרטיזנים.
סופיה עברה ממקום למקום. בעזרת אנשים רבים, למשל, עברה גבול כאשר שכבה בתחתית של עגלת חציר עמוקה כך שהגרמנים, בבדיקה במעבר הגבול לא ראו אותה. כך המשיכה לעבור בין המקומות עד שהגיעה למוגליוב במצב רע מאוד – חולה ובמשקל נמוך מאוד, שם גרה עם בני דודים של אמה (אזור זה היה גטו עדיין), שם קרובי משפחתה טיפלו בה ומצבה השתפר. היא המשיכה לגור איתם עד שהצבא הרוסי התחיל להשתלט על מקומות רבים ולהתקרב לאזור בו גרו, ואז נאלצו לברוח. באותו זמן, נאלצו לנסוע ברכבת (קרונות משא) לכיוון שיותר קרוב לגבול, והרכבת הופצצה, חלק ממי שהיו בקרון נהרגו אך סופיה יחד עם מספר אנשים ניצלו.
ב-1943 הועברו לנובוסליצ'יה, שם כבר היה שלטון רוסי חדש, לאחר שהתגבר על השלטון הנאצי. שם התחילה לעבוד כמנהלת חשבונות (בעזרת כישורי המתמטיקה שהספיקה ללמוד לפני המלחמה), כך המשיכה עד 1944, כשנגמרה המלחמה באזור זה, ועברה לצ'רנוביץ', שם הכירה את בעלה שלמה גנדל, והמשיכה לעבוד כמנהלת חשבונות ובו זמנית למדה בלימודי ערב חשבונאות וראיית חשבון.
