ילד בן שבע בשואה ילד מגיל שבע בלי אבא
כל חיי חייתי בהרגשה ובאשליה, קרוב לוודאי מוטעית לחלוטין, שהילדות שלי,
שנגזלה ממני באכזריות כה רבה, עוד משחר ימיי, תוחזר לי, באיזה שהוא שלב
בחיי, בעתיד לבוא. בערוב ימיי, כאשר התברר לי, שזה לא קרה וגם לא יקרה עוד
לעולם, חשתי בצורך להתחיל להעלות על הכתב את הקורות אותי ולא שיערתי
לעצמי, שהעלאת זיכרונותיי מנבכי התקופה הנוראה ההיא, תהיה כה קשה
בעבורי.
אני בוחר לעבור את המסע הקשה הזה, לעָבָרי הרחוק, למען נכדיי, ניניי והדורות
הבאים אחריי. כדי שידעו כולם מה עבר עליי, על משפחתי ועל כל הסובבים
אותי. כאדם בריא, החש שכל חייו, עדיין, לפניו. כאדם, שחי את ראשית חייו
בעידן מאד מעניין, מלא תהפוכות ובוודאי לא משעמם, אני מרגיש, שבהגיעי לגילי
כיום, בן שבעים ושבע שנים, הגיע הזמן להעלות את קורותיי על הכתב, את כל
שראיתי דרך העיניים של ילד בן שבע. דברים, כפי שילד מגיל שבע ראה, הרגיש
וחווה על בשרו. אינני רוצה, שהדברים יתקבלו כביקורת על מישהו ושיהיה ברור,
שאיני שופט אף אחד. ראיתי את האירועים, כפי שילד בגיל הצעיר ההוא ראה ואין
בכוונתי לפגוע באיש, וכמובן, שאין דברים אלה, בבחינת עובדות היסטוריות, אלא
כפי שהבנתי אני את האירועים והרגשתי אותם אז.
אני, צבי-הָארי ליקבורניק, נולדתי בעשרים ותשעה בחודש מרס 1934 , ברומניה,
בעיר צ'רנוביץ, בירת בוקובינה דאז, לאמי דורה לבית כץ ולאבי וולף-ווילי
ליקבורניק. כאשר נולדתי ניתן לי שמי הפרטי, צבי )שמי בעברית(, הִירְש
)בגרמנית(, הֶרְש )באידיש(, הָארי )להשתלבות בסביבה הגרמנית(. שמי שלי ניתן
לי על-שם צבי הֶרש רנרט, אביו של דויד רנרט, בעלה של טנטה רוזה, שחי
בשנים 1860 – 1932 . אשתו, פֶפִי-דבורה רנרט ) Pesia Peppi Dvora-Renert
Katz ( למשפחת כץ, הייתה קרובת משפחה של סבי איציק כץ. היא נולדה בשנת
1867 ונפטרה בשנת 1935 .
רוב זיכרונותיי האישיים מתחילים בגיל שבע וחצי, עם תחילת השואה, וחלק
מהקורות אותי מיום לידתי ועד הגיל ההוא ידועים לי, הן מסיפוריה של אמי
והסביבה שלה והן מזיכרוני שלי. הואיל והאירועים מגיל שבע וחצי ואילך היו כל-
כך דומיננטיים, קשים וקיימים, אני זוכר וחווה אותם מחדש, כמעט בכל יום
ובעיקר בכל לילה..
את כל סיפור חיי תוכלו לקרוא בספר שכתבתי.
