קהילה

יהדות בלגיה כתובה מבלגיה יהדות בלגיה היא הקהילה של יהודי בלגיה, מדינה השוכנת במערב אירופה. תוכן עניינים   [הסתרה]  1 היסטוריה 1.1 יהדות בלגיה בתקופת השואה 1.2 יהדות בלגיה כיום 2 ראו גם 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה] היהודים הראשונים הגיעו לבלגיה בימי הביניים, במאה ה-13, אך קהילותיהם נחרבו באותה המאה ובמאה ה-14 בתקופת המגפה השחורה ובפרעות שנלוו לה. במאה ה-16 הגיעו אנוסים מספרד ופורטוגל. הם הביאו לפיתוח תעשיית היהלומים בעיר אנטוורפן אך נאלצו לקיים את תפילותיהם בסתר. עם כיבושה של בלגיה ב-1713 על ידי אוסטריה, יהודים אשכנזים הגיעו לבלגיה. ב-1831, כשבלגיה זכתה בעצמאותה, היא הכריזה מיד על הכרה בזכויות היהודים. יהודי הקהילה, שמנו כ-1,000 נפש, התרכזו בארבע ערים: בריסל, אנטוורפן, לייז' ושרלרואה. יהודי בריסל, שהיו נתונים יותר להשפעה צרפתית, התערו בחברה הלא היהודית עד כדי התבוללות, ובאנטוורפן הפלמית, נהגו היהודים אורח חיים אדוק יותר. שוני זה בין הערים קיים עד היום. בסוף המאה ה-19 החלו גלי הגירה גדולים בעיקר ממזרח אירופה. לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיעו אליה יהודים רבים מאוסטרו-הונגריה ורוסיה, שרובם מצאו בבלגיה תחנת מעבר בדרכם לארצות הברית אך מעטים מהם השתקעו במדינה. במהלך שנות ה-20 התייצב קצב ההגירה היהודית למדינה והוא גדל בשנות ה-30, בעיקר לאחר עליית היטלר לשלטון וכינון המשטר הנאצי בגרמניה. בסוף שנות ה-30 היו בבלגיה כ-66,000 יהודים שרק לכ-10 אחוזים מהם היו זכויות אזרח וכל השאר נחשבו כמהגרים. יהדות בלגיה בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה] לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה לא הורע מצב היהודים באופן מהיר אלא בשלבים איטיים. בקיץ 1942 החלו הגרמנים לשלח את יהודי בלגיה למחנות עבודה והשמדהוהשילוחים נמשכו עד שחרורה של בלגיה על ידי צבאות בעלות הברית בסתו 1944. 28,902 מיהודי בלגיה ניספו בשואה - כ-44 אחוזים מכלל בני הקהילה היהודית. הסיבה העיקרית לכך שרבים יחסית מבני הקהילה שרדו הייתה העזרה שהושיטה להם האוכלוסייה הבלגית. לכ-25,000 יהודים נמצאו מקומות מסתור במדינה, בין השאר במוסדות נוצריים שונים, הודות לשיתוף פעולה בין המחתרת היהודית בבלגיה (CDJ, Comite de Defense des Juifs) לבין ארגוני ההתנגדות הבלגיים[1]. הבלגים גם סייעו ליהודים רבים מהולנד שנמלטו דרך בלגיה לצרפת ושווייץ. יהדות בלגיה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה] לאחר המלחמה הוקמו קהילות מחודשות בבריסל ואנטוורפן ויהדות בלגיה מהווה כיום הרביעית בגודלה באירופה. האוכלוסייה היהודית בבלגיה מונה כ-42,000 נפש, מתוכם כ-20,000 גרים בבריסל ו-20,000 באנטוורפן.‏[2] קהילות קטנות נוספות קיימות בשרלרואה, אוסטנד, גנט, ליאז', מונס, ארלון וקנוקה. רוב היהודים משתייכים לשכבה סוציו-אקונומית בינונית. בבלגיה ישנם כיום 40 בתי כנסת, 30 מהם באנטוורפן (כולם אורתודוקסים) ו-10 בבריסל, כולל שני בתי כנסת מקהילות רפורמיות. אנטוורפן, שבה קהילה אורתודוקסית בולטת, מוגדרת לעתים כשטעטלהאחרון באירופה. פועלים בה כ-12 חסידויות, ובהם בעלז, גור, צ'ורטקוב, ליובאוויטש, סאטמר וויז'ניץ. אנטוורפן שופעת מסעדות כשרות, חנויות מזון, וחנויות ספרים יהודים בעוד שבבריסל כמעט ולא קיימים שירותים מסוג זה. לעומת זאת ישנם בעיר שני מרכזים קהילתיים רבי משתתפים, וכן ישנו מוזיאון לתולדות יהדות בלגיה. במשך השנים התבלטו היהודים באנטוורפן בעיסוקם בענף ליטוש היהלומים. ההערכות הן כי המגזר מעסיק כיום כ-30% יהודים אף כי בשנות ה-80 היה מדובר ביותר מ-70% ומספרם הצטמצם עם התפתחות הטכנלוגיה והליטוש באמצעות מכונות‏[3]. בשנות ה-2000, ובמיוחד בתקופת האינתיפאדה השנייה בישראל, אירעו מספר אירועים אנטישמיים בבלגיה, בעיקר בעיר אנטוורפן.‏[4] ב-24 במאי 2014 התפרץ אלמוני למוזיאון היהודי של בלגיה, ירה למוות בשלושה אנשים, ופצע נוספים. היורה הצליח לברוח מן המקום, באמצעות רכב מילוט.