טיאודור אברהם
טיאודור אברהם, סבי ז"ל, נולד ב-3 למרץ 1939 באנטוורפן בבלגיה. הוא היה תינוק כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה. הוריו של טיאודור, אמו, מנסי, ואביו, אלכסנדר, נולדו גם הם בבלגיה.
סבי שרד את המלחמה ונשאר לגור בבלגיה, שם הכיר את אשתו הראשונה, ניקול, ונולדו להם שתי בנות, לורנס ושמחה. לאישתו השנייה קוראים ורוניק וגם ממנה יש לו שתי בנות, מגלי ומליסה.
הוא התגייס לצבא הבלגי כצנחן ואז עבד כיהלומן באנטוורפן במשך עשרות שנים. בשנת 2010 חלה בסרטן ונפטר ב- 30 ליולי 2013.
במאי 1940 כאשר הגרמנים כבשו את בלגיה גרו סבי ומשפחתו באנטוורפן. בערך שישה חודשים לאחר הכיבוש החלו הצווים נגד היהודים: היהודים סולקו מבתי ספר, מהשירות הציבורי ומאמצעי התקשורת. אסרו על היהודים לעבוד, והכריחו אותם למסור את כל רכושם לנאצים.
משפחתו של סבי נאלצה לעבור להתגורר אצל משפחה בשרלרואה בניסיון להינצל. לפני הגעתם דאגו לזייף תעודות ודרכונים. מכוון שהוריו לא יכלו למצוא מקום מסתור לשלושתם, הם נאלצו להיפרד. סבי נשלח למשפחה אחת והוריו למשפחה אחרת. שתי המשפחות התגוררו סמוך האחת לשנייה . המשפחה, שאצלה התגורר סבי, לא טיפלה בו היטב, ולא נתנו לו מספיק אוכל למרות הכסף שהוריו שלחו לו. לכן דאגה אמו שיישלח אליהם ויסתתר איתם אצל המשפחה.
במרתף של בית זה הסתתרו סבי והוריו במשך כל שנות המלחמה. בני המשפחה שעזרו להם להסתתר היו : ג'ולייט ודימיטרי. בתם הקטנה, מארי טרז, בת גילו של סבי, הייתה מאוהבת בו. תמיד דאגה לו ושאלה לשלומו. הוא זוכר סיפור מיוחד שבו היא הורידה לו למרתף שאריות מהארוחה שאמה הכינה, והוא מספר שזה האוכל הכי טעים שאכל אי פעם.
סבי גם מספר עד כמה הימים במרתף היו קשים ובכל פעם ששמע את הנאצים רצה לצאת מהמרתף ולמסור את עצמו; פשוט להרים ידיים ולסיים עם הכל. אבל, אמו תמיד עצרה בעדו ובזכותה הוא ניצל.
רוב בני המשפחה של הוריו נרצחו במלחמה. המשפחה ששרדה נשארה בטרואמה עד ליום מותם מכיוון שנשלחו למחנות וראו זוועות. חברותיה של אמו ששרדו נשלחו גם הן למחנות הריכוז ויש להן קעקוע עם מספר על היד.
סבי והוריו היו היחידיים ששרדו והצליחו להמשיך את חייהם אחרי המלחמה למרות שלא אהבו לדבר ולהיזכר בימים ההם. סבי שמר על קשר עם המשפחה שאצלה הסתתרו, העריך ואהב אותם עד ליום מותו.
