קהילה

הנצחת קהילה שם התלמיד המתעד:עדן שקרוב  כיתה: יא ' 5 שם הקהילה:קהילת יהודי צ 'נסטוחובה  מדינה: פולין       אורח החיים בקהילה לפני המלחמה העיר צ 'נסטוחובה נוסדה בשנת 1824, אבל תאריך ייסודה הרשמי הינו ב 19 ביולי 1826.  זהו היום, שבו אוחדו שתי ערים סמוכות- סטארה צ 'נסטוחובה ונובה צ 'נסטוחובה  לעיר אחת- צ 'נסטוחובה. בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים התגוררו בצ'נסטוחובה יותר מ  25,0000 יהודים, שעסקו בתעשייה, מלאכה ומסחר, בעיקר בענפי ההלבשה, הבניין והמתכת. קהילת היהודים בעיר צ 'נסטוחובה הפכה לאחת הקהילות היהודיות החשובות בפולין.
מוסדות החינוך היהודי בצ'נסטוחובה מנו כשישה גני ילדים, שמונה בתי ספר יסודיים, שתי חטיבות ביניים ושני בתי ספר תיכון.  הסניף המקומי של ארגון הבריאות- טא"ז-  העסיק חמישה רופאים, חילק מזון למאות ילדים מהעיר   ומיישובים סמוכים והפעיל מחנות בחופשות הקיץ והחורף ליותר מאלף ילדים בכל שנה. בעיר פעל גם בית חולים יהודי ובו חמישים מיטות . 
בקרבת העיר נוסדה "חוות הכשרה" ציונית, שהכשירה בני נוער לעבודה חלוצית. בנוסף פעלו כאן כל  תנועות הנוער והמפלגות הציוניות ובמקביל פעלה המפלגה החרדית האנטי ציונית –"אגודת ישראל" ותנועת הפועלים היהודיים הלא ציונית- "הבונד". בתקופה שבין שתי  מלחמות העולם התחוללו מאבקים פוליטיים ממושכים בין נבחרי הציבור היהודי בעירייה סביב היחס לציונות.   אישים בולטים בקהילה לפני המלחמה נחום אש (1858-1936) -אב בית הדין ורבה של העיר ,רבה  הראשי ואב"ד-אב בית הדין-  של העיירה  צ'נסטוחובה שבדרום מערב פולין  ומחבר ספרי  דרש והלכה.   אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה ב-27 במאי 1919 אירע גל אלימות בפולין לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובו נהרגו שבעה יהודים מן העיר ונפצעו 42 בפוגרום, שעשה ההמון הפולני. ב-19 ביולי 1937 נרצח בפוגרום אחד מיהודי העיר ונפצעו עשרות יהודים.  בסוף 1938 הגיעו לצ'נסטוחובה כ-600 יהודים, שגורשו מגרמניה הנאצית לזבונשין. כ-130 מהפליטים נשארו בעיר והוקם "ועד הצלה" כדי לסייע ולעזור להם .  מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה ( בתי כנסת, בתי ספר וכו') יהודי צ 'נסטוחובה בנו את בית התפילה הראשון שלהם כבר ב-1765 והוא הורחב במאה ה-19. ב 1814 עם גידולה של הקהילה היהודית, נוסדו שני בתי מדרש. ב- 1855 נבנה בית הכנסת החדש, שהחזיק מעמד זמן רב עד שנהרס בידי הנאצים. אירגון "דוברוצ 'ינושץ"- משימתו הגדולה ביותר של הארגון מאז הווסדו הייתה בניית בית חולים יהודי. בנוסף,פעל למען נזקקים ,בכסף , בגדים,חלוקת מילגות , ולתלמידי התלמוד תורה של הקהילה היהודית , הגיש עזרה רפואית וסיפק תרופות לחולים עניים.. סיפורה של  הקהילה בתקופת המלחמה העיר צ 'נסטוחובה הופצצה מיד עם פרוץ המלחמה. ב-3 בספטמבר 1939 הגרמנים כבשו אותה. היום שלאחר הכיבוש כונה "יום שני העקוב מדם", שכן בו נרצחו 500-3000 מתושבי העיר, חלקם יהודים בידי חיילים גרמנים . השבועות שלאחר מכן היוו הזדמנות לחטיפת גברים נשים וילדים שנלקחו לעבודות כפייה. ב-10 בספטמבר 1939 פוזרו כ-700 גברים, רבים מהם יהודים, במחנות של "אזרחים שבויי מלחמה" ורבים מהנלקחים חזרו לצ'נסטוחובה בדצמבר 1939 . 
ב-15 בספטמבר הורו ליהודים רבים , שבבעלותם עסקים, למסור אותם לידי הגרמני; נסגרו והוחרמו כל העסקים שבבעלות יהודים, למעט אלה, ששימשו את הגרמנים וסומנו במגן דוד. בדצמבר 1939 הורו ליהודי צ'נסטוחובה לענוד על זרוע ימין סרט לבן ועליו מגן דוד. ב-25 בדצמבר 1939 נערך פוגרום ביהודי העיר והעלו באש את בית הכנסת "דייטשע שול" (בית הכנסת הגרמני). בינואר 1940 רוכזו אלפי יהודים באחת הכיכרות בעיר, ושם נשדד רכושם ונשים רבות נאנסו. בין פברואר לאפריל  אותה שנה עצרו הגרמנים עשרות אנשי אינטליגנציה ופעילי ציבור יהודים והוציאו אותם להורג .   במהלך השנים 1940-1941  נשלחו כ-2,0000 גברים יהודים אל מחנות עבודה במזרח הגנרלגוברנמן  בכדי לחפור תעלות אנטי-טנקיות נגד הצבא הסובייטי. באפריל 1941 הוקם בעיר  גטו וכשנה מהקמת הגטו  הפך להיות הגטו השלישי בגודלו בשטח הגנרלגוברנמן . מספר תושביו התקרב ל-50,000 איש . תושבי הגטו, ובעיקר הפליטים, סבלו מרעב ומהתפרצויות של מחלת הטיפוס . היודנראט  נוהל ע"י ליאון קופינסקיa,  גבה כספים מעשירי הקהילה על מנת לספק מזון לתושבים, ובעיקר לפליטים. ייתכן שמערכות התמיכה והעזרה ההדדית, שהיו מבוססות בקהילה עוד לפני המלחמה, הורידו את אחוזי התמותה בגטו, כיוון שהיו נמוכים, יחסית, למקומות אחרים בפולין. במהלך שנת  1942 התארגנו תאים מחתרתיים, שנוסדו על ידי צעירים יוצאי תנועות הנוער, שיצרו קשר עם המחתרת בורשה, ובזכות קשר זה הגיעו ידיעות על השמדת אוכלוסייה יהודית ועל גירוש של חלק מיהודי גטו ורשה. מחתרת הגטו ניסתה למרוד כמה פעמים , אך ללא הצלחה, ויותר מזה, המרידות גררו   בעקבותיהם עונשים מצד הגרמנים שעלו בחייהם של מאות יהודים, דבר שהביא ליחסי שנאה ,כעס והתנגדות מצד תושבי הגטו כלפי פעילי המחתרת . במאי 1942  ביצעו אנשי אס.אס פעולות טרור נגד האוכלוסייה היהודית - הם נכנסו לגטו בלילה,הוציאו כמה   עשרות אנשי ציבור יהודיים מביתם וירו בהם למוות .  ב- 21 בספטמבר 1942-יום הכיפורים- הגיעה לעיר יחידת אס.אס מלווה ביחידה אוקראינית על מנת   לגרש את יהודי הגטו להשמדה. יום לאח מכן נקראו יהודים מסוימים ברמקולים  להתייצב בכיכר השוק . כוחות גרמנים ואוקראינים נכנסו אל הבתים והשליכו מתוכם יהודים. יהודים רבים נרצחו תוך כדי פינויים מבתיהם. בימים שלאחר   מכן נמסר לתושבי הגטו, באמצעות הרמקולים, שיהודי המשלוח הראשון הגיעו למחנות עבודה ומצבם טוב מאד. כמו כן הובטח מזון לכל מי שיבוא מרצונו לכיכר השוק. האקציה כנגד יהודי הגטו המשיכה בעוצמה רבה-יהודים, שהיו מאושפזים בבית החולים, וכן דיירי בתי האבות בגטו נורו במקום. כוחות הגירוש הנאציים סרקו את הבתים והרחובות אחד אחרי השני. יהודים רבים נורו למוות ונקברו בקבר אחים. המשלוחים הבאים יצאו מן הגטו בהפרש של שלושה ימים: ב-28 בספטמבר, ב-1 באוקטובר, ב-4 באוקטובר כאשר כל אחד מהם כלל בין 6,000 ל-7,000 יהודים שנדחסו ברכבת קרונות. לקראת סיומה של האקציה נכנסו הגרמנים למפעלים שהיו בגטו ובהם מאות רבות של עובדים שלא גורשו בזכות תעודות עבודה. באמצעות כלבי גישוש חיפשו יהודים המסתתרים שם. היהודים שנתפסו סבלו מאלימות קשה וננשכו על ידי הכלבים. לאחר מכן הם צורפו לרכבת האחרונה שיצאה במוצאי ה-7 באוקטובר ' ובה נדחסו 5,0000 יהודים, אליהם צורפו עוד 1,500 יהודים מהעיירה קוניצייפול . על פי האומדן המקובל נשלחו אל מותם  בפעולת הגירוש הגדולה בחודשים ספטמבר - אוקטובר   39,000 יהודי גטו צ'נסטוחובה. 2,0000 יהודים נוספים נורו למוות או נרצחו במהלך הגירוש. קרוב ל15% מתושבי הגטו הגדול נותרו בחיים בסיומה של פעולת גירוש זו, שארכה פחות משלושה שבועות וכונתה "האקציה הגדולה ". 5,000 יהודים, רובם צעירים, ובעלי אישורי עבודה במפעלים, הושארו ולא גורשו על מנת לעבוד במפעלים או לעסוק בעבודות כפיה שונות. בין 2,000 ל-3,000 יהודים התחבאו בזמן הגירוש בשטח הגטו או בתוך המפעלים והצליחו להינצל ממנו.  המחתרת הקטנה והבלתי מאורגנת במקום לא הצליחה לפעול ולקיים כל התנגדות לגרוש . לאחר סיום האקציה הגדולה צוו יהודי העיר לעבור לגור בשטח "הגטו הקטן" בחלקו הצפוני של הגטו הגדול. השטח כלל שלושה רחובות וחולק לרחוב לרווקים, לרווקות ולמשפחות. באקציה, שנערכה בגטו ב-4בינואר 1943,  ניסו שניים מאנשי המחתרת להתנגד לגירוש  באמצעות אקדח, אך תקלה טכנית לא צפויה גרמה להם ולאחרים לשלם על כך בחייהם. במהלך האקציות, שנמשכו עד קיץ 1943, נורו למוות בבית הקברות היהודי בעיר מאות יהודים. האקציה הבולטת הייתה בחג פורים ובה נרצחו 1277 אנשי אינטליגנציה ומשפחותיהם כעונש על ההתקוממות באקציית ינואר . ניסיון התנגדות נוסף שמתרחש באקציה של 25 ביוני הוביל לחיסול הגטו הקטן, ולהוצאתם להורג של אנשי היודנראט ועוד כ-200 גברים, נשים וילדים. ב-22 ביולי פוצצו כל בתי הגטו הישן ויהודים שהסתתרו בו נשרפו חיים . מרבית היהודים, שנותרו אחרי חיסול הגטו, כ-4,000 איש, הועסקו בעבודות כפייה במפעלי המתכת והנשק ,אליהם הצטרפו יהודים שגורשו ממפעלים בלודז ' , טריבונלסקי ועוד. עם התקרבות "הצבא האדום" לעיר גורשו יהודים רבים  מהמפעלים למחנות ריכוז שונים אך חלק הצליחו להימלט ובכך ניצלו. בינואר   1945 העיר נכבשה בידי "הצבא האדום" אך מעט מיהודיה ניצלו. בעקבות תקריות אנטישמיות רבות גם לאחר המלחמה, בחרו רוב אנשי הקהילה  לעזוב את העיר ולהגר  לארצות אחרות.   מקורות יד ושם ויקיפדיה מרכז מורשת יהדות פולין