קהילה

  רקע היסטורי בירת פולין והגדולה בעריה. ורשה  ידועה למן המאה ה-13, וב-1596 הייתה לבירת המדינה. העיר שוכנת על גדות הנהר ויסלה, שני שלישים בגדה המערבית ושליש בגדה המזרחית של הנהר. בשנת 1935 השתרעה על-פני שטח של 140 קמ"ר, וישבו בה כ- נפש 1,300,000.         ידיעות ראשונות על יהודים בורשה הן מן המאה ה-15. במיפקד ב-1792 נמנו בו' 6,750 יהודים,כעשירית מכלל התושבים. במאה ה-19 גדל מאוד מספר היהודים בורשה, וקהילתה היתה הגדולה ביותר בקהילות ישראל באירופה והשנייה, אחרי ניו-יורק, בקהילות ישראל בעולם.
ערב מלחמת-העולם הראשונה ישבו בו' 337,000 יהודים (%38.1 מתושביה). ערב מלחמת-העולם השנייה היו בו' כ-375,000 יהודים (%29.1 מתושביה). יהודים ישבו בכול חלקי העיר, אך בחלקה הצפוני של בירת פולין היתה שכונה נרחבת המיושבת ברובה יהודים, ובבתים רבים, ואף ברחובות מסויימים, התגוררה אך ורק אוכלוסייה יהודית.
לפי נתונים משנת 1931, עסקו% 46.8 מהמועסקים היהודים במלאכה ובתעשייה ו-32.7% במסחר וכספים. חלקם של יהודים ניכר גם במקצועות חופשיים, כ-8% מכלל המועסקים במקצועות הללו היו יהודים. פרט למורים, כמעט שלא היו יהודים המועסקים בפקידות ובמשרות במנגנון הממשלה והעירייה, שהיו בדרך-כלל חסומים בפני היהודים. מפעלים שבבעלות הממשלה ובבעלות פרטית של פולנים נרתעו מלהעסיק יהודים, ולעיתים נרתעו מכך גם בעלי מפעלי יהודים, וזאת מסיבות שונות וביניהן שאלת העבודה בשבת.

המדיניות האנטישמית של הממשלה, וכן המצוקה הכלכלית של מדינת פולין גרמו התרוששות חריפה של הציבור היהודי. מציאות זו של מחנק כלכלי, תחושה של נרדפים וחוסר אפשרויות להגר, מחמת סגירת גבולותיהן של ארצות היעד של ההגירה וצמצומים דרסטיים בסיכויי העלייה לארץ-ישראל מאז 1936, איפיינה את הקיום היהודי ערב המלחמה. ורשה של אותן שנים היתה בבחינת בירה של יהדות פולין ומרכז חשוב של יהודי העולם בכלל.
בורשה שכנו מרכזי המפלגות הפוליטיות, מוסדות סעד רבים, האיגודים המקצועיים, מוסדות תרבות ודת. בעיר יצאו מרבית העיתונים וכתבי-העת היהודיים בלשונות  השונות, ממנה כוונה פעולת הזרמים החינוכיים המגוונים, אגודות הספורט ותנועות הנוער. תנופת התרבות, שכללה יצירה בתחום הספרות והאמנות, הוצאות ספרים, תיאטראות ומועדונים למיניהם, עמדה בניגוד בולט לשפל בכלכלה ולעוני המשווע של המוני היהודים בורשה. עקב המתיחות המדינית הגוברת בחודשים האחרונים שקדמו למלחמה הסתמנה הבנה בין פולנים ליהודים, מבוכה וחוסר ודאות.[1]

התנועות האידיאולוגיות והמפלגות ורשה הייתה מקום מושבם של מרכזי המפלגות והתנועות היהודיות בפולין. כמו יהודי פולין, כך יהודי ורשה התחלקו לקבוצות אידיאולוגיות: החסידות הייתה בו גורם ציבורי ניכר, ורבים מן האדמו"רים ישבו בוורשה. מאבק מפלגתי חריף היה נטוש בין הסיעות הציוניות, לבין החרדים והחסידים, שהתלכדו במסגרת "אגודת ישראל". גם ה"בונד" - תנועה בעלת אוריינטציה סוציאליסטית, אך דוברת יידיש - לחם על מקומו בעיר . 

היו בחירות למועצת הקהילה ולוועד הקהילה בוורשה. בעשר השנים האחרונות שלפני השואה נוהלה הקהילה בידי המזרחי ואגודת ישראל. בשנת 36 זכה ה"בונד" במקום הראשון בבחירות לקהילה ולעיריית ורשה, אך הבחירות בוטלו בשל הפירוד הרב שבקהלה, ונקבעה לקהילה מועצה ממונה ע"י ראש העיר . 

פרטים מלאים על הבחירות לקהילת ורשה בין שתי מלחמות עולם ותוצאותיהן במסמך הבא : 
השלטון בקהילה היהודית בוורשה    http://warsaw.daat.ac.il/72.htm
החינוך היהודי בוורשה   רוב רובו של החינוך היהודי בוורשה היה חרדי. באמצע המאה ה-19 למדו בחדרים 90% מכלל הילדים בגיל חינוך. בסוף המאה ירד האחוז ל-75%. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, היו בפולין 209,000 תלמידים. מתוכם למדו 159,000 בבתי הספר של אגודת ישראל. (פנקס הקהילות, ורשה, 80 ). 
בתי ספר פרטיים לבנות הצליחו, התפתחו לבתי ספר תיכוניים, והיו חממה לפולניזציה של תלמידיהם. גן ילדים ראשון בעברית הוקם בשנת 1909 על ידי יחיאל הלפרן, ולידו הוקם קורס להכשרת גננות . 
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו מצויות בוורשה כמה רשתות בתי ספר יהודיים :  א . בתי ספר חרדים : "חורב" לבנים, ו"בית יעקב" לבנות. בבתי ספר אלה, כאמור, למדו רוב התלמידים היהודיים .  ב . 6 בתי ספר של תרבות (לימודים בעברית ואוריינטציה ציונית )  ג . 4 בתי ספר של הבונד (בעלי אוריינטציה של שפת יידיש ואידיאולוגיה סוציאליסטית )  ד . 2 בתי ספר של המזרחי (אוריינטציה דתית-ציונית )  ה . בתי ספר תיכוניים פרטיים   

הוצאות ספרים יהודיות .  חיי תרבות ולימוד ענפים היו ליהודים בוורשה.  בוורשה נדפסו ספרים עבריים במספר רב יותר מאשר בארץ ישראל סקירה על הוצאות הספרים היהודיות, ועל הספרים שראו אור בוורשה תאיר צד זה של החיים היהודיים : 
הוצאות הספרים היהודיות בוורשה / אברהם לויזון
http://warsaw.daat.ac.il/22.htm 


דוגמאות של ספרים שנדפסו בוורשה:


  קהילת ורשה כאמור היתה הקהילה היהודית הגדולה באירופה. מספר יהודי ורשה לפני המלחמה עמד על כ-375,000 איש, אשר היוו כמעט שליש מאוכלוסיית העיר. הגרמנים כבשו את ורשה ב-29 בספטמבר 1939. חודשים לאחר מכן הורו לכל יהודי העיר לחבוש סרט זרוע לבן עם מגן דוד כחול, בתי ספר יהודים נסגרו, רכוש בבעלות יהודית הוחרם, וגברים יהודים נלקחו לעבודות כפייה.


    ב-12 באוקטובר 1940 הכריזו הגרמנים על הקמת גטו בעיר ורשה. מאות אלפי יהודים נאלצו לעקור אל מתחם הגטו. הגטו נסגר בנובמבר 1940 והוקף בחומה בגובה של שלושה מטרים שהפרידה אותם לחלוטין מן האוכלוסיה הפולנית של העיר. יהודים מעיירות סמוכות גורשו גם הם אל הגטו הצפוף והאוכלוסיה בו גדלה ל-445,000 נפש.     תנאי הצפיפות והתברואה הירודים ומיעוט המזון נתנו אותותיהם וגרמו עד מהרה לרעב, מגפות ולתמותה המונית. 83,000 יהודים מתו בגטו מ-1940 עד אמצע שנת 1942. בין ה-22 ביולי עד ספטמבר 1942 גורשו 265,000 מיהודי הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה. הגרמנים ביקשו לחדש את הגירושים אל המחנות בינואר 1943, אך עקב גילויי התנגדות מצד המחתרת היהודית לא הצליחו לשלח את כל היהודים, ולאחר שגורשו 6,000 יהודים, הופסקו הגירושים. האתנחתא לא ארכה זמן רב, וב-19 באפריל 1943 החלו הגרמנים לחסל את הגטו. תושבי הגטו התבצרו בבונקרים ובעליות הגג ותמכו בחברי המחתרת שנלחמו בכוחות הגרמנים שעלו על הגטו. בקרבות הצליחו לגרום לאבידות בנפש לאנשי האס אס החמושים והיחידות האחרות. רק כעבור 4 שבועות הצליחו הגרמנים לדכא את המרד ולגרש את כל היהודים הנותרים בגטו. כ-20,000 יהודים לערך המשיכו לחיות במסתור בצד ה"ארי" של ורשה לאחר חיסול הגטו.   ב-1 באוגוסט 1944, עם התקרבות החזית אל העיר, התקומם הארגון הצבאי המחתרתי הגדול בפולין  - הארמיה קריובה - 'צבא המולדת' -  כנגד כוחות הכיבוש הגרמני. הצבא האדום נמנע מלסייע לפולנים, והגרמנים דיכאו את המרד שנמשך כחודשיים באכזריות.     כ-16,000-20,000 לוחמי מחתרת פולנים נהרגו וכן כ-150,000 אזרחים, ביניהם יהודים שהסתתרו אצל פולנים לאחר חיסול הגטו. מרכז העיר וחלקים רבים ממנה הוחרבו והועלו באש ומרבית האוכלוסייה הנותרת גורשה למחנות או פונתה מהעיר. עם שחרור העיר על ידי הצבא האדום ב-17 בינואר, נמצאו כ-300 יהודים שהצליחו לשרוד במחבוא.[2]
[1] מרכז המידע של יד ושם http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%205307.pdf [2] מרכז המידע של יד ושם http://www.yadvashem.org/yv/he/righteous/stories/historical_background/warsaw.asp