קהילה
ילדי טהרן
יוצר הקהילה
שלמה הרצברג
שלח מסר ליוצר הדף
יעקב גולדלוסט
הדסה למפל
יעל אילת
רוזה ציטר
יעל אילת
חנה ברדין
הדסה זוסמן
אודות הקהילה
פרשת יהודי טהרן- עידו שמש יא'3
המשורר נתן אלתרמן כתב באחד מטוריו האלמותיים: גם אחר שירבו הם שנים ויזקינו/גם אחר שהזמן ישנה תארם/ויעטרם קרחות וזקנים שילבינו..../יקראו הם עדיין ילדי טהראן //
בתוך המשפטים האלה נמצא אחד מסיפורי יציאת מצריים המרגשים ביותר של המאה העשרים אשר הסוכנות היהודית היתה מעורבת בהם, בשיאה של מלחמת העולם השנייה . .
העברת ילדי טהרן
קבוצת ילדים ניצולי השואה מפולין, שהגיעה לישראל בשנת 1943 יחד עם צבא אנדרס .
ילדי טהראן היו ילדים יהודיים מפולין, שברחו עם משפחותיהם, בפרוץ מלחמת העולם השנייה, אל החבלים המזרחיים של פולין, שנתפסו על ידי הצבא האדום ב-19 בספטמבר 1939, בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב.
חלק מן הפליטים הוגלו על ידי הסובייטים מזרחה לסיביר ולברית המועצות האסייתית וחלקם נסו לאזורים אלה עם פלישת הגרמניה הנאצית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 .
הפליטים היהודיים נדדו, בין היתר, למחנה בסמרקנד שבאוזבקיסטאן "היינו רעבים, היינו ממש נפוחים מרעב" מספר זיוה רום, אחת מ"ילדי טהראן" בסרט "ילדי טהראן". מצבם של הילדים לא היה שונה משלה .
"לקום כל בוקר עם רעב נורא שאם יכולת לאכול אדמה היית אוכל כדי להרגיע את הרעב" מתארת זיוה את מצב הילדים .
הייתה זו יציאת מצרים בת זמננו, קשה ונוראית, שהובילה ילדים אודים מוצלים מאש למוסדות עליית הנוער מיסודה של הסוכנות היהודית .
בשנת 1942, עם הקמת הצבא הפולני על אדמת ברית המועצות בפיקודו של גנרל ולדיסלב אנדרס, שקיבל את הכינוי "צבא אנדרס", נספחו אליו אלפי פליטים ובהם הילדים .
עם הגיע צבא אנדרס ב-1942 לאיראן, הקימה הסוכנות היהודית בטהראן מחנה לילדי הקבוצה, ריכזה בו 716 ילדים וארגנה את עלייתם לארץ ישראל, יחד עם צבא אנדרס, חלק הארי הגיע דרך ירדן וחלק אחר בדרך הים מקראצ'י (אז בהודו כיום בפקיסטן) לפורט סעיד שבמצרים ומשם ברכבת לרחובות. בהגיע הרכבת לרחובות ב-18 בפברואר 1943, התקבלו הילדים בקבלת פנים המונית ודבר בואם היה כיום חג ביישוב. ילדי הקבוצה פוזרו בקיבוצים שונים, בהם גדלו והתחנכו . איש הסוכנות היהודית אליהו דובקין התרשם ממצב הילדים: "הם התקיימו בעיקר ממכירת חפציהם, שמעתי על תנאי רעב, וביחוד על תנאי השיכון האיום. אנשים מתגוללים ברפתות ובצידי הדרכים, מגיפת טיפוס הבטן והבהרות, מגיפת טפוס הבטן והבהרות, ומחלת הרעב עושים שמות בקרב הפליטים. ראיתי ילדים כחושים וצנומים, עד שבני 13 ו-15 נראים כבני עשר. ביחוד נוראים פני הילדים המגיעים מעבר לגבול: צנומים, רזים ומוכי שחין".
למרות שהתייחסו רבות לילדי טהראן כאל יתומים, רובם לא היו יתומים כלל אלא הוריהם היו ברוסיה. על פי דיווח של הנרייטה סולד, רק 124 היו יתומים מאב ומאם קליטת ילדי טהראן הגעתם של ילדי טהראן הביאה לוויכוח חריף בין הגורמים השונים בישראל על קליטתם. היו ילדים שהיו להם קרובי משפחה בישראל אשר ביקשו לגדלם, ורק לאחר מאמץ קיבלו את מבוקשם. עיקר הוויכוח היה בין גורמים דתיים לחילוניים על חינוך הילדים בישראל. הגורמים הדתיים, והרב הראשי לישראל ביניהם, דרשו שכל ילד יהודי שאין לו הורים יישלח למסגרת חינוכית דתית. לעומתם, גורמים חילוניים דרשו למסור את הילדים למסגרות שבהן יש תנאים "טובים יותר" לקליטתם, בכוונם לקיבוצים חילוניים. לגבי הילדים הקטנים נעשה ניסיון לדלות פרטים כמו האם עשו אצלם קידוש והבדלה בבית. הילדות ידעו במקרים רבים לתאר את הכשרת הבשר . על פי דיווח של הנרייטה סולד, בסופו של דבר חולקו ילדי טהראן כדלהלן: 288 - במוסדות ויישובים של המזרחי; 38 - במוסדות של אגודת ישראל; 27 - אצל קרובי משפחה; 36 - במוסדות לגביהם הייתה מחלוקת האם הם דתיים או חילוניים; 15 - נמצאו בבית תינוקות; 17 - טרם שובצו בעת מתן הדיווח; 298 - במקומות חילוניים . חשיבות הפרשה פרשת "ילדי טהרן" נכללת בקטגורית - הצלה גדולה (פעולות שמטרתן הוצאת קבוצות גדולות של יהודים מאזורי הסכנה). ייחודה של הפרשה הוא בהצלחה להוציא קבוצה גדולה של ילדים ומבוגרים מאזור הסכנה ולהעלותם ארצה. זוהי הקבוצה הראשונה הגדולה ביותר של ניצולי שואה שהגיעו במהלך המלחמה . סיפור השרדותם שופך אור על דרך הייסורים שהייתה מנת חלקם של פליטים יהודיים רבים. תהליך העבודה: במהלך העבודה, קראתי המון חומר באינטרנט שיעזור לי לאסוף מידע על הפרשה. נעזרתי אפילו בחומר הנלמד בכיתה במסגרת שיעור היסטוריה על הסכם ריבנטרופ- מולוטוב על מנת להבין היטב את הנושא. קראתי עדויות שונות שנאספו באינטרנט על מנת להבין את הקושי בהעברה הכל-כך מסובכת ומתישה. שמחתי ללמוד על נושא זה שלא הייתה קורא עליו בשום מקרה אחר כנראה ולהכיר סיפור של אנשים שניצלו וחוו סיפור מרגש.
בשנת 1942, עם הקמת הצבא הפולני על אדמת ברית המועצות בפיקודו של גנרל ולדיסלב אנדרס, שקיבל את הכינוי "צבא אנדרס", נספחו אליו אלפי פליטים ובהם הילדים .
עם הגיע צבא אנדרס ב-1942 לאיראן, הקימה הסוכנות היהודית בטהראן מחנה לילדי הקבוצה, ריכזה בו 716 ילדים וארגנה את עלייתם לארץ ישראל, יחד עם צבא אנדרס, חלק הארי הגיע דרך ירדן וחלק אחר בדרך הים מקראצ'י (אז בהודו כיום בפקיסטן) לפורט סעיד שבמצרים ומשם ברכבת לרחובות. בהגיע הרכבת לרחובות ב-18 בפברואר 1943, התקבלו הילדים בקבלת פנים המונית ודבר בואם היה כיום חג ביישוב. ילדי הקבוצה פוזרו בקיבוצים שונים, בהם גדלו והתחנכו . איש הסוכנות היהודית אליהו דובקין התרשם ממצב הילדים: "הם התקיימו בעיקר ממכירת חפציהם, שמעתי על תנאי רעב, וביחוד על תנאי השיכון האיום. אנשים מתגוללים ברפתות ובצידי הדרכים, מגיפת טיפוס הבטן והבהרות, מגיפת טפוס הבטן והבהרות, ומחלת הרעב עושים שמות בקרב הפליטים. ראיתי ילדים כחושים וצנומים, עד שבני 13 ו-15 נראים כבני עשר. ביחוד נוראים פני הילדים המגיעים מעבר לגבול: צנומים, רזים ומוכי שחין".
למרות שהתייחסו רבות לילדי טהראן כאל יתומים, רובם לא היו יתומים כלל אלא הוריהם היו ברוסיה. על פי דיווח של הנרייטה סולד, רק 124 היו יתומים מאב ומאם קליטת ילדי טהראן הגעתם של ילדי טהראן הביאה לוויכוח חריף בין הגורמים השונים בישראל על קליטתם. היו ילדים שהיו להם קרובי משפחה בישראל אשר ביקשו לגדלם, ורק לאחר מאמץ קיבלו את מבוקשם. עיקר הוויכוח היה בין גורמים דתיים לחילוניים על חינוך הילדים בישראל. הגורמים הדתיים, והרב הראשי לישראל ביניהם, דרשו שכל ילד יהודי שאין לו הורים יישלח למסגרת חינוכית דתית. לעומתם, גורמים חילוניים דרשו למסור את הילדים למסגרות שבהן יש תנאים "טובים יותר" לקליטתם, בכוונם לקיבוצים חילוניים. לגבי הילדים הקטנים נעשה ניסיון לדלות פרטים כמו האם עשו אצלם קידוש והבדלה בבית. הילדות ידעו במקרים רבים לתאר את הכשרת הבשר . על פי דיווח של הנרייטה סולד, בסופו של דבר חולקו ילדי טהראן כדלהלן: 288 - במוסדות ויישובים של המזרחי; 38 - במוסדות של אגודת ישראל; 27 - אצל קרובי משפחה; 36 - במוסדות לגביהם הייתה מחלוקת האם הם דתיים או חילוניים; 15 - נמצאו בבית תינוקות; 17 - טרם שובצו בעת מתן הדיווח; 298 - במקומות חילוניים . חשיבות הפרשה פרשת "ילדי טהרן" נכללת בקטגורית - הצלה גדולה (פעולות שמטרתן הוצאת קבוצות גדולות של יהודים מאזורי הסכנה). ייחודה של הפרשה הוא בהצלחה להוציא קבוצה גדולה של ילדים ומבוגרים מאזור הסכנה ולהעלותם ארצה. זוהי הקבוצה הראשונה הגדולה ביותר של ניצולי שואה שהגיעו במהלך המלחמה . סיפור השרדותם שופך אור על דרך הייסורים שהייתה מנת חלקם של פליטים יהודיים רבים. תהליך העבודה: במהלך העבודה, קראתי המון חומר באינטרנט שיעזור לי לאסוף מידע על הפרשה. נעזרתי אפילו בחומר הנלמד בכיתה במסגרת שיעור היסטוריה על הסכם ריבנטרופ- מולוטוב על מנת להבין היטב את הנושא. קראתי עדויות שונות שנאספו באינטרנט על מנת להבין את הקושי בהעברה הכל-כך מסובכת ומתישה. שמחתי ללמוד על נושא זה שלא הייתה קורא עליו בשום מקרה אחר כנראה ולהכיר סיפור של אנשים שניצלו וחוו סיפור מרגש.
קרא עוד