קהילה

מחנה הריכוז מאוטהאוזן באוסטריה הוקם ב-1938 ועד מהרה הפך למחנה המרכזי של האזור שניהל תחתיו כ-40 מחנות עבודה וריכוז סמוכים. עד שנת 1941 שימש המחנה לכליאת אויבי המשטר נאצי ולאו דווקא יהודים. משנת 1941 החלו לכלוא בו יהודים רבים בעיקר מצ'כיה והולנד. האסירים שהיו במחנה סבלו מעינויים, תת–תנאים ועבודות פרך. מרביתם מתו כתוצאה מעבודות הפרך שהטילו עליהם. מספר הנרצחים במאוטהאוזן נאמד במאות אלפים ומעריכים כי בין 120 ל-320 אלף בני אדם נרצחו בו. לפי הרישומים כ-38,000 מהנרצחים היו יהודים. המחנה שוחרר בשנת 1945.מספר הנרצחים הכולל במחנה מוערך במאות אלפים, מרבית הנרצחים מתו מעבודות כפייה. הכסף שנדרש להקמת המחנה הושג ממגוון מקורות כולל הלוואות מסחריות . בהתחלה שומש המחנה ככלא מנוהל לפושעים פליליים,זונות ולעברייני חוק ללא תקנה. בשנת 1939 שימש בעיקר לכליאת אסירים פוליטיים  התפוקה של מאוטהאוזן-גוזן עלתה על זו של כל אחד מחמשת מרכזי עבודת הכפייה הגדולים האחרים: אושוויץ-בירקנאו, פלוסנבירג, גרוס-רוזן, מרבורג ונאצוויילר-שטרוטהוף במונחים של מכסת תפוקה ושל הכנסותa .רשימת החברות שהשתמשו בעבודת כפייה ממערכת מחנות מאוטהאוזן-גוזן ארוכה וכוללת הן תאגידים ציבוריים והן מפעלים ועסקים מקומיים קטנים. חלקים מהמחצבות הפכו למפעלי הרכבה של אקדחי מאוזר. ב-1943 נבנה בגוזן מפעל תת-קרקעי עבור חברת שטייר דיימלר פוך. מפעל דומה הוקם עבור יצרנית המטוסים מסרשמיט סמוך לכפר סנקט גאורגן. בסך הכל, 45 חברות נטלו חלק בהפיכתו של מחנה הריכוז מאוטהאוזן-גוזן לאחד ממחנות הריכוז הרווחיים ביותר של גרמניה הנאצית.