קהילה
קובל
יוצר הקהילה
שלמה הרצברג
שלח מסר ליוצר הדף
דפי קהילות שונים קהילות
מיכאל בבצוק
אודות הקהילה
שם התלמיד המתעד:יפתח רויכמן כיתה : יא 7
שם הקהילה: קובל מדינה: במלחמה- פולין, כיום אוקראינה.
אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה:
העיר שהייתה תחת שלטון פולין עד סוף המאה ה-18, עברה לשלטון רוסיה עד אמצע 1915 כאשר חל המפנה בחזית נכבשה העיר בלילה שבין 24 ל-25 באוגוסט בידי הצבא האוסטרי-גרמני. בעיר הוקם ממשל צבאי גרמני ובפרוור "החולות" – ממשל צבאי אוסטרי. לראש העיר מונה יהודי, מראשי העסקנים הציוניים במקום, ויחד עם הרב יצחק שאול קראוזה ייצג את יהודי העיר בפני שלטונות הכיבוש .
העיר חזרה לשלטון פולין בשנת 1920 אך כשכבשו הנאצים את פולין בשנת- 1939 הם מסרו אותה לידי הרוסים לפי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב רק כדי לשוב ולכבוש אותה עם פלישתם לברית המועצות ביוני 1941 .
בין השנים 1939-1941 עברו על קובל תהליכים מהירים של קומוניזם. התעשייה והמסחר הפרטיים חוסלו; שתי הגימנסיות היהודיות אוחדו לבית ספר תיכון ביידיש ומבתי הספר העבריים הוקמו בתי ספר שבע שנתיים ביידיש.
אורח החיים בקהילה לפני המלחמה:
למרות הסבל שעבר על יהודי העיר במלחמת העולם הראשונה, גדל מספרם ובשנת 1921 הם מנו 12,758 אנשים (61% מכלל אוכלוסיית העיר). ליהודים היה חלק נכבד בתעשייה, בייצור בירה ומוצרי עור ובבנייה ובמסחר הסיטונאי בעיר ובסביבתה. הם התפרנסו ממלאכה, מתעשייה זעירה וממסחר. סוחרי קובל היהודים ייצאו בקר ותבואה לרחבי פולין. עם המפעלים שבבעלות יהודית נמנו מנסרות וטחנות קמח, מפעלים לייצור מוצרי צריכה וחומרי בניין ומפעלים קטנים לעיבוד תוצרת חקלאית. רבים מהם היו בעלי בתי מלאכה קטנים. יהודי קובל הסתייעו במוסדות הלוואה וחיסכון יהודיים ובארגוני עזרה הדדית, שקיבלו סיוע מהג'וינט האמריקני . כמחצית מחברי מועצת העיר היו יהודים והשלטונות הפולניים הרשו ליהודים לבחור מתוכם את סגן ראש העיר .
מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה ( בתי כנסת, בתי ספר וכו'): לצד תלמודי תורה מסורתיים הוקמו גני-ילדים עבריים, שלושה בתי ספר יסודיים עבריים, גימנסיה עברית "תרבות", בית ספר תיכון יהודי- פולני פרטי של "קלרה ארליך" ובית ספר מקצועי יהודי של רשת "אורט". הדור הצעיר התרכז בתנועות הנוער: "החלוץ-הצעיר" ו"השומר-הצעיר". במסגרת בתי-הספר ותנועות הנוער נערכו שיחות, אורגנו מושבות קיץ, נערכו נשפים, התרמות ו"ימי סרט" למען מפעלים ציוניים בארץ ישראל . פעלו ארגוני ספורט יהודי בקובל כמו: "מכבי" , "חשמונאיה", "קדימה"- מטעם הגימנסיה העברית, "בר-כוכבא" - מטעם הנוער הלאומי . בנוסף פעלו בעיר תיאטרון בעברית - סטודיה "הבימה" וחוג דרמטי ביידיש . יצאו לאור בעיר שני שבועונים מקומיים ביידיש ופעלה ספרייה בעברית וביידיש. בתי התפילה- בתי כנסת ובתי מדרש , מניינים קטנים, בתי מדרש פרטיים, כולם יחד מנו עשרות רבות. ראשון לכולם היה בית הכנסת הגדול, שבפארו וביופיו, על ציוריו וחיטובי העץ שבו, לא היה לו דומה בערים האחרות בסביבה הקרובה והרחוקה. מסיבות שונות, נבנה בית הכנסת במשך למעלה משלושים שנה. סיפורה של הקהילה בתקופת המלחמה: קובל נכבשה ע"י הגרמנים ב- 27 ביוני, 1941. באותו יום נורו למוות שמונים יהודים. בעיר הוקם ממשל אוקראיני בראשותו של ד"ר מיקולה פירוגוב, אשר התעלל ביהודי המקום, הפסיק את זרם החשמל ואת אספקת המים לבתיהם ונהג לעכב את הספקת המזון. בימי הכיבוש הראשונים נצטוו היהודים לשאת סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול, ובספטמבר 1941 הוחלף זה בטלאי הצהוב . בראש היודנרט שהוקם בהוראת הגרמנים, עמד ויליק פומרנץ. בסוף יולי 1941 שרפו הגרמנים את ספרי התורה, החרימו דברי ערך ותבעו כופר גבוה. יהודי קובל גויסו לעבודת כפייה והועסקו בסבלות בתחנת הרכבת, במפעלי תעשייה, בשירותים ובחקלאות. מנת הלחם לעובדים הייתה 120 גרם ליום. בגלל הרעב נאלצו יהודים להבריח מזון, אך מי שנתפס- הוענש בחומרה . עד סוף 1941 נרצחו כאלף יהודים. לאחר מכן הוקמו 2 גטאות בעיר. בגטו שבעיר החדשה, רוכזו יותר מ-8,000 עובדים בעלי אישורי עבודה ובני משפחותיהם. בגטו השני, שהוקם בעיר הישנה, רוכזו כ-6,000 "בלתי מועילים", חסרי אישורי עבודה. ב- 02.06.1942 התקיימה בגטו של "הבלתי מועילים" אקציה וכל יהודי הגטו נשלחו אל בור ההריגה בכפר בכובה . רבים ברחו או הסתתרו, ואחרי שלושה ימי חיפושים נתפסו 227 מהם ונרצחו באזור הריכוז . בתחילת אוגוסט 1942 אנשיו עברו לגטו העיר העתיקה שהתפנה. גם הם נשלחו אל בור ההריגה ב - ו' באלול תש"ב 19.08.1942 . יום זה נקבע ליום האזכרה השנתי לנספים . לא בכך נסתיימה מלאכת הרצח. במשך חודשים רבים עסקו פלוגות משטרה מיוחדות של גרמנים ואוקראינים, בחיפוש אחר יהודים נמלטים שהסתתרו בבונקרים, בעליות גג וביערות. מאות היהודים שנתפסו במחבואם, הובאו לבניין בית הכנסת הגדול בקובל, מקום ריכוזם האחרון לפני שנטבחו ונקברו בבורות שנאלצו לחפור בעצמם, בבית הקברות החדש שבצד העיר. בעת שהותם הקצרה של היהודים בבית הכנסת, שעות או ימים לפני רציחתם , הם רשמו וחרתו את שמותיהם על הקירות. הם עשו זאת באמצעות ציפורניהם או באמצעות כלי כתיבה שהיו במקרה ברשותם. האקציה נמשכה כנראה עד ה- 6 באוקטובר 1942 ונרצחו בה כ-6,5000 יהודים על-פי אותם מקורות. יותר מ-1,000 בני אדם נמלטו והסתתרו, אך רובם נתפסו והוצאו להורג. עשרות צעירים ברחו ליערות והצטרפו ליחידות פרטיזנים סובייטיות . מקורות ארגון יוצאי קובל והסביבה בישראל http://www.israeli-kovel-org.org/default.html
למרות הסבל שעבר על יהודי העיר במלחמת העולם הראשונה, גדל מספרם ובשנת 1921 הם מנו 12,758 אנשים (61% מכלל אוכלוסיית העיר). ליהודים היה חלק נכבד בתעשייה, בייצור בירה ומוצרי עור ובבנייה ובמסחר הסיטונאי בעיר ובסביבתה. הם התפרנסו ממלאכה, מתעשייה זעירה וממסחר. סוחרי קובל היהודים ייצאו בקר ותבואה לרחבי פולין. עם המפעלים שבבעלות יהודית נמנו מנסרות וטחנות קמח, מפעלים לייצור מוצרי צריכה וחומרי בניין ומפעלים קטנים לעיבוד תוצרת חקלאית. רבים מהם היו בעלי בתי מלאכה קטנים. יהודי קובל הסתייעו במוסדות הלוואה וחיסכון יהודיים ובארגוני עזרה הדדית, שקיבלו סיוע מהג'וינט האמריקני . כמחצית מחברי מועצת העיר היו יהודים והשלטונות הפולניים הרשו ליהודים לבחור מתוכם את סגן ראש העיר .
מבנים וארגונים מרכזיים בקהילה ( בתי כנסת, בתי ספר וכו'): לצד תלמודי תורה מסורתיים הוקמו גני-ילדים עבריים, שלושה בתי ספר יסודיים עבריים, גימנסיה עברית "תרבות", בית ספר תיכון יהודי- פולני פרטי של "קלרה ארליך" ובית ספר מקצועי יהודי של רשת "אורט". הדור הצעיר התרכז בתנועות הנוער: "החלוץ-הצעיר" ו"השומר-הצעיר". במסגרת בתי-הספר ותנועות הנוער נערכו שיחות, אורגנו מושבות קיץ, נערכו נשפים, התרמות ו"ימי סרט" למען מפעלים ציוניים בארץ ישראל . פעלו ארגוני ספורט יהודי בקובל כמו: "מכבי" , "חשמונאיה", "קדימה"- מטעם הגימנסיה העברית, "בר-כוכבא" - מטעם הנוער הלאומי . בנוסף פעלו בעיר תיאטרון בעברית - סטודיה "הבימה" וחוג דרמטי ביידיש . יצאו לאור בעיר שני שבועונים מקומיים ביידיש ופעלה ספרייה בעברית וביידיש. בתי התפילה- בתי כנסת ובתי מדרש , מניינים קטנים, בתי מדרש פרטיים, כולם יחד מנו עשרות רבות. ראשון לכולם היה בית הכנסת הגדול, שבפארו וביופיו, על ציוריו וחיטובי העץ שבו, לא היה לו דומה בערים האחרות בסביבה הקרובה והרחוקה. מסיבות שונות, נבנה בית הכנסת במשך למעלה משלושים שנה. סיפורה של הקהילה בתקופת המלחמה: קובל נכבשה ע"י הגרמנים ב- 27 ביוני, 1941. באותו יום נורו למוות שמונים יהודים. בעיר הוקם ממשל אוקראיני בראשותו של ד"ר מיקולה פירוגוב, אשר התעלל ביהודי המקום, הפסיק את זרם החשמל ואת אספקת המים לבתיהם ונהג לעכב את הספקת המזון. בימי הכיבוש הראשונים נצטוו היהודים לשאת סרט שרוול לבן ועליו מגן דוד כחול, ובספטמבר 1941 הוחלף זה בטלאי הצהוב . בראש היודנרט שהוקם בהוראת הגרמנים, עמד ויליק פומרנץ. בסוף יולי 1941 שרפו הגרמנים את ספרי התורה, החרימו דברי ערך ותבעו כופר גבוה. יהודי קובל גויסו לעבודת כפייה והועסקו בסבלות בתחנת הרכבת, במפעלי תעשייה, בשירותים ובחקלאות. מנת הלחם לעובדים הייתה 120 גרם ליום. בגלל הרעב נאלצו יהודים להבריח מזון, אך מי שנתפס- הוענש בחומרה . עד סוף 1941 נרצחו כאלף יהודים. לאחר מכן הוקמו 2 גטאות בעיר. בגטו שבעיר החדשה, רוכזו יותר מ-8,000 עובדים בעלי אישורי עבודה ובני משפחותיהם. בגטו השני, שהוקם בעיר הישנה, רוכזו כ-6,000 "בלתי מועילים", חסרי אישורי עבודה. ב- 02.06.1942 התקיימה בגטו של "הבלתי מועילים" אקציה וכל יהודי הגטו נשלחו אל בור ההריגה בכפר בכובה . רבים ברחו או הסתתרו, ואחרי שלושה ימי חיפושים נתפסו 227 מהם ונרצחו באזור הריכוז . בתחילת אוגוסט 1942 אנשיו עברו לגטו העיר העתיקה שהתפנה. גם הם נשלחו אל בור ההריגה ב - ו' באלול תש"ב 19.08.1942 . יום זה נקבע ליום האזכרה השנתי לנספים . לא בכך נסתיימה מלאכת הרצח. במשך חודשים רבים עסקו פלוגות משטרה מיוחדות של גרמנים ואוקראינים, בחיפוש אחר יהודים נמלטים שהסתתרו בבונקרים, בעליות גג וביערות. מאות היהודים שנתפסו במחבואם, הובאו לבניין בית הכנסת הגדול בקובל, מקום ריכוזם האחרון לפני שנטבחו ונקברו בבורות שנאלצו לחפור בעצמם, בבית הקברות החדש שבצד העיר. בעת שהותם הקצרה של היהודים בבית הכנסת, שעות או ימים לפני רציחתם , הם רשמו וחרתו את שמותיהם על הקירות. הם עשו זאת באמצעות ציפורניהם או באמצעות כלי כתיבה שהיו במקרה ברשותם. האקציה נמשכה כנראה עד ה- 6 באוקטובר 1942 ונרצחו בה כ-6,5000 יהודים על-פי אותם מקורות. יותר מ-1,000 בני אדם נמלטו והסתתרו, אך רובם נתפסו והוצאו להורג. עשרות צעירים ברחו ליערות והצטרפו ליחידות פרטיזנים סובייטיות . מקורות ארגון יוצאי קובל והסביבה בישראל http://www.israeli-kovel-org.org/default.html
קרא עוד