קהילה

העיר איידקונן נהנתה מחיי המסחר שהתנהלו בין אירופה ורוסיה. מסילות הרכבת המקומיות היו ברוחב פסים שונה ולכן היו חייבים להעביר את כל הסחורות מהרכבת הגרמנית לרכבת הרוסית. רוב התושבים המקומיים התפרנסו ונהנו ממקומות העבודה קבועים ובעקבות כך הייתה רווחה כלכלית. ב1874 הייתה קהילה יהודית ותיקה פעילה בעיר איידקונן, שמנתה כ 200 נפשות. רוב היהודים עבדו בעמילות מכס, סוחרים  ובעלי בתים.   הקהילה היהודית המקומית הייתה אמידה. בשנת 1880 בנתה בית כנסת מפואר שהראה את עושר הקהילה. בית הכנסת הוקם מול הכנסייה, במקום מרכזי בעיר וככל הנראה שטח האדמה ניתן על ידי העירייה. הרחוב בו נבנה בית הכנסת נקרא רחוב סינגוגן שטראסה. (רחוב בית הכנסת). בית הכנסת היה המבנה המפואר והמרשים ביותר אחרי הכנסייה. בעיר היה גם בית קברות יהודי מטופח ומטופל.   בליל הבדולח ב9 בנובמבר 1938 בית הכנסת נחרב והושמד לחלוטין על ידי הנאצים. בית הקברות המטופח נהרס בזדון,  אחרי סיום המלחמה על ידי הרוסים שכבשו את המדינה, ואבני המצבות נלקחו לבניית מדרכות ורחובות.   סבי בחריצות ואנרגטיות שאפיינה אותו, השתלב במהרה בעיר אידקונן, רכש אדמות והקים בית חרושת לעיבוד טבק וייצור סיגרים וסיגריות, הגיע למעמד מכובד ומוכר בעיר. סבי היה מעורב ופעיל  בעיריה המקומית  ובפעילות הומוניטרית.(מצורף מכתב ברכות מראש העיר בשם תושביה ליום הולדתו ה95 ). סבי השאיר אחריו 4 בתים (32 דירות) ופארק גדול, ברחוב שיצען שטראסה 4, 4א, 4ב, 4ג.  כל האזור היה ידוע לכולם ונקרא צומת קופלנסקי.     סבי מרקוס קופלנסקי עם אשתו ברטה (ילידת1838 שנפטרה 1920 בעיר אדקונן)- ילדו 7 ילדים- 4 בנות ו3 בנים. כל הילדים גדלו באידקונן והלכו לבתי ספר במקום. שלושת הבנים בסיום הלימודים עזבו את העיר ועברו לקנינסברג לעבוד בתחום הטבק, והצליחו להגיע להישגים מרשימים.