קהילה

שחר פורת יא' 1   קהילת אופסה, פולין

(כיום בבלארוס) אופסה (בבלארוסית וברוסית: ????, בפולנית: Opsa, ביידיש: אָפּשע) היא עיירה בבלארוס לחופי אגם אופסה, 18 ק"e;מ מדרום לכביש ברסלב-פסטאווי. תולדות היישוב אזכורה הראשון של אופסה במקורות היסטוריים מופיע ב-1500, כשהדוכס הגדול אלכסנדר יגיילו אישר לנסיך מקומי להשתמש באזור. במאה ה-17 נבנתה במקום כנסייה מעץ שהשתייכה לקהילת ברסלב ומסוף המאה ה-18 התקיימו במקום כנסייה קתולית ובית ספר. ב-1829 פרצה בעיירה שריפה בה עלו באש כמחצית מבתי העיירה. בתחילת המאה ה-20 היו בעיירה כ-460 תושבים. במלחמת העולם הראשונה היו בעיר מתקנים של הצבא הרוסי וכן בית חולים, כנסייה, בית כנסת, שני בתי ספר, סניף דואר ותחנת רכבת. ב-1929 שוב פרצה בעיירה שריפה קשה. אורח החיים בקהילה לפני המלחמה: מדי יום שני בעיירה התקיים בעיירה שוק אזורי, אליו היו באים רבים מהאזור. בני הקהילה נהגו ללכת מדי שבת לאחד מבתי הכנסת בעיירה. ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיירה כ-900 תושבים. בקיץ 1941 כבשו הגרמנים את אופסה. העיר שוחררה על ידי הצבא האדום ופרטיזנים בלארוסים בפברואר 1944. בשנת 1995 היו בעיירה כ-250 בתים וכ-600 תושבים בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באופסה כ-450 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ומלאכה ונעזרו בארגוני סעד שונים. בעקבות כניסת הסובייטים לעיירה ב-19 בספטמבר 1939 הולאמו החנויות, והיהודים עברו לעבוד במסגרת של קואופרטיבים. 

בסוף יוני 1941 כבשו הגרמנים את אופסה, וכעבור כמה ימים החלו להתעלל ביהודים. קבוצה של צעירות וצעירים יהודים הוצאו להורג מחוץ לעיירה. בהוראת הגרמנים הוקם בעיר יודנרט, ובראשו הועמד דוד לוין. בדצמבר 1941 שולחו מרבית יהודי אופסה לגטו ברסלב ונרצחו שם עם יהודי עיירה זו ב-3 ביוני 1942. 

כ-60 בעלי מקצוע יהודים ובני משפחותיהם שנותרו באופסה רוכזו בגטו סגורומגודר שהפך למעין מחנה עבודה. לגטו זה הסתננו במרוצת הזמן יהודים ניצולי אקציות בעיירות סמוכות, וב-1 ביולי 1942 נמנו בו כ-300 יהודים. 

גטו אופסה חוסל בשלהי 1942, כשהעבירו הגרמנים את יושביו לגטו נוסף שהקימו בברסלב.