קהילה
זמברוב
יוצר הקהילה
אפרים שמריהו
שלח מסר ליוצר הדף
אפרים שמריהו
אודות הקהילה
מייקי חסון יא'7
קהילת
זמברוב
זמברוב היא עיירה בצפון מזרח פולין.
ההתיישבות היהודית בעיירה החלה במאה ה-18, אך לא התקיימה קהילה מסודרת אז. ב-1741 הוקמה חברה
קדישא בעיירה. תיעוד מ-1765 מציג כי באותה שנה חיו 12 יהודים בלבד בעיירה. במהלך
השנים גדלה האוכלוסייה היהודית ובעקבות זאת הוחלט על הקמה של בית קברות יהודי
בעיירה ב-1828 ( עד אז נקברו היהודים בעיירות באזור). ב-1830 הוקמה קהילה יהודית
רשמית עם בית כנסת ומקווה, ובמהלך הזמן, נוסדו עוד ועוד מוסדות יהודיים וביניהם
שני בתי מדרש, בית כנסת, ישיבה, חדרים, בתי ספר, בית עלמין וארגוני צדקה מסורתיים.
היהודים
בעיירה התפרנסו תחילה מסחר בעצים ותבואה, ומאמצע המאה ה-19, גם ממרוצי
סוסים, פרדסים, ומלאכה.
ב-1921 התגוררו בעיירה כ-3,216 יהודים, שהיוו
למעלה ממחצית אוכלוסיית העיירה. לקראת מלחמת העולם השנייה החלה פעילות ציונית
שהתבטאה במפלגות ותנועות נוער ציוניות.
בעיירה נולדו יום-טוב לוינסקי (1899-1973),
מורה וסופר ישראלי, ושלמה גורן (1918-1994), שהיה הרב הראשי לישראל, וזכה בפרס
ישראל לספרות תורנית ובפרסים אחרים נוספים.
הנאצים נכנסו לעיירה לאחר כיבוש פולין
בספטמבר 1939. על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שטח זה היה שייך לברית המועצות, ולכן
הנאצים נסוגו ממנה כעבור 10 ימים. באותם 10 ימים הספיקו הנאצים לשדוד רכוש רב של
יהודי העיירה.
לאחר נסיגת הנאצים מהעיירה, מינו הסובייטים
קומיסר - פקיד ממשל- בשם פישמן. הסובייטים
אסרו על כל פעילות בעלת אופי ציוני ואל העיירה הגיעו פליטים רבים מהעיירה אוסטרוב
מזובייצקה.
ב-22 ביוני 1941 שבו הנאצים לעיירה וכבשו
אותה בשנית עם תחילת מתקפתם על ברית המועצות. הם החלו באופן מידי בחטיפות יהודים
לעבודות כפייה והקימו יודנראט, שבראשו עמד גרשון סרברוביץ'. היודנראט ניסה להקל על סבלם של היהודים באופן
שלא מצא חן בעיני הנאצים, ולכן פורק והוקם
במקומו יודנראט חדש בראשות אדם שלא היה שייך לקהילה המקומית.
באוגוסט 1941 הוקם גטו בעיירה, שהוקצו לו 2
רחובות ובו קובצו כ-2,000 יהודים.
האקציה הראשונה ביהודי העיירה בוצעה ביום
הקמת הגטו בכיכר השוק. כ-800 יהודים חסונים נבחרו והובלו ליער גלמבוקיה הסמוך ושם
נורו.
לגטו כונסו לאחר מכן גם יהודים מעיירות
סמוכות.
האקציה השנייה נערכה בספטמבר 1941 ובה נרצחו
היהודים, שלא היו כשירים לעבודה, ביניהם קשישים ונשים הרות.
הנותרים בגטו עבדו בעבודות כפייה. הם צוו לענוד
טלאי צהוב בצאתם לעבודה. בגטו שרר רעב כבד ורבים חלו בטיפוס. חלק מהיהודים הצליחו
לברוח ליער ולהצטרף לפרטיזנים.
ב-12 בינואר 1943 החלה העברה של היהודים
למחנה ההשמדה אושוויץ בקצב של כ-2,000 אנשים מדי לילה.
לאחר המלחמה רק יהודים מעטים מזמברוב
וסביבתה שרדו את השואה. רוב השורדים עזבו את פולין, בעיקר ארצות הברית, לארגנטינה
ולישראל.
ביבליוגרפיה
זמברוב (Zambrów), באנציקלופדיה של הגטאות, יד ושם.
זמברוב,
בספריה היהודית המקוונת (אנגלית)
תמונות:
קרא עוד