קהילה

הנצחת קהילה- חכמי חלם שם התלמיד המתעד: גיא שמש ושי בן יוסף כיתה: יא'5 הקהילה: חכמי חלם מדינה: פולין   חלם היא עיר קטנה במזרח פולין לא רחוק מאוקראינה. לפני מלחמת העולם השנייה תושבי העיר חלם עסקו בעיקר בתחומי המסחר והתחבורה. יהודים מילאו תפקידים כלכליים מרכזיים בהתפתחותה של העיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה יהודי העיר התפרנסו ממלאכה וממסחר. היו בהם סוחרי בהמות וחיות משק בית, סוחרי עורות ומעבדי עורות רבים. בחלם פעלו שלושה בנקים יהודיים שנתנו הלוואות בריבית נמוכה למתקשים כלכלית והצליחו לסייע מהמשבר הכלכלי הגדול. ערב מלחמת העולם השנייה ביקשה עיריית חלם לשפץ את רחובות העיר, שבהם היו חנויות רבות של יהודים, אך גם של אנטישמים, מה שגרם לפגיעה של מאות עסקים יהודיים. בחלם פעל סניף בריאות יהודי, שבו הועסקו רופאים, שפיקחו על תזונתם של ילדי בתי הספר היהודיים, וסיפקו להם חיסונים נגד מחלות מדבקות.. בחלם פעלו תנועות נוער יהודיות רבות, בעיקר ציוניות("השומר הצעיר"), בעיר הוקם גם סניף של "ההסתדרות הציונית" וגויסו תרומות ל"קרן הקיימת" ול"קרן היסוד". גרמניה הנאצית כבשה את חלם בתחילת ספטמבר  1939 ומיד התרחשו מקרים של פגיעה והתעללות ביהודים, מה שהביא  לשיתוק כמעט מוחלט של הפעילות הכלכלית בחלם. ב-1 בדצמבר 1939 הורה המפקד הגרמני  של חלם, פישר, לראש הקהילה היהודית ,א' בידרמן, לרכז 2,000 גברים יהודים בני 60-16 בכיכר השוק. כמה יהודים נרצחו במקום, והאחרים הובלו להרוביישוב. כ-1,000 נרצחו בדרך. האחרים אולצו לחצות בשחייה את נהר הבוג ורובם טבעו. רק כ-150 הצליחו לשוב לחלם. בדצמבר 1939 נתמנה בחלם יודנראט בן 10 חברים, ובראשו עמד י' פרנקל. בסוף אוקטובר 1940 הוקם גטו בחלם, והעברת היהודים אליו נמשכה עד סוף מרס 1941, תוך שהגרמנים מחרימים רכוש ומטילים תשלומי כופר גבוהים על התושבים. בסוף 1941 נסגר הגטו, ועל שעריו שמרו שוטרים גרמנים ופולנים. בגטו הוקם "שירות סדר", מעין משטרה יהודית, שכללה 150 איש, ושהתנהלה על ידי יהודי בשם פנחס, שכונה "פנחסל'ה דער יידישער קומיסאר" (המפקח היהודי), אשר סייע לגרמנים בביצוע אקציות. ב-11 וב-12 במאי הובאו לגטו חלם כ-2,000 יהודים מסלובקיה. בחג השבועות, 21-23 במאי 1942 נערכה האקציה הראשונה ובמסגרתה גורשו כ-4,300 יהודים מגטו חלם, מקומיים ופליטים, למחנה ההשמדה סוביבור. ביוני 1942 נערכה האקציה השנייה ובה גורשו עוד 600 יהודים מגטו חלם לסוביבור. יהודים רבים נורו ברחובות ובבתים. ב-5 באוקטובר 1942 נשלחו עוד כ-1,000 מיושבי הגטו לסוביבור. ב-27 וב-28 באוקטובר 1942 נערכה אקציה נוספת , ובה גורשו כ-3,300 יהודים מהגטו, מקומיים ופליטים, לוולודבה ברגל. מרביתם נרצחו בדרך, והמעטים שהגיעו לוולודווה גורשו משם לסוביבור. האקציה הסופית בחלם התרחשה ב-6 וב-7 בנובמבר 1942. באקציה זו גורשו יהודי חלם הנותרים, כ-4,000 איש, לסוביבור. הגירוש עצמו התנהל אגב טבח בהמוני יהודים. לאחר הגירוש קיבלו המוני פולנים אישור לפרוץ לגטו על מנת לבזוז את בתיו, ויהודים רבים שנתגלו בבונקרים בתוך הגטו נרצחו באכזריות על ידם.  150 שוטרי "שירות הסדר" היהודי נרצחו בסמוך למטה הגסטאפו. מספר היהודים שנרצחו בשטח העיר עצמה מוערך בכ-3,000 נפשות. 50 פועלי כפייה יהודים ששרדו אחרי אקציה זו גורשו גם הם לסוביבור בינואר או בפברואר 1943. יהודים מחלם הצטרפו ליחידות פרטיזנים מחוגי השמאל הפולני, יחידות  שהתארגנו ביערות סביב חלם. לאחר כיבוש חלם בידי "הצבא האדום" התגייס הפרטיזן יוסף סרצ'וק להקים מחדש את "המועצה היהודית" של חלם. לאחר הקמת "הוועד היהודי המרכזי של יהודי פולין", מונה סרצ'וק באופן פורמלי לראש הוועד היהודי בעיר. לקראת ראש השנה 1946 יזם סרצ'וק הקמת בית כנסת בעיר. חיי הקהילה היהודית נמשכו בעיר עד 1950. מאותה שנה, בעיקר בשל האנטישמיות בפולין, היגרו רוב יהודי חלם לישראל, ארצות הברית ודרום אפריקה. כיום, לא ידוע על יהודים בחלם. מקורות המידע שלי: יד ושם-רשות הזיכרון לשואה ולגבורה http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/valley/chelm/before_holocaust.asp