קהילה
וירצבורג גרמניה
יוצר הקהילה
עידו חסדאי
שלח מסר ליוצר הדף
משה סהופארט
אודות הקהילה
הנצחת קהילת
וירצבורג
שם התלמיד המתעד: עידו חסדאי
כיתה : י"א 5
שם הקהילה: קהילת
וירצבורג
מדינה: גרמניה
אורח החיים בקהילה לפני המלחמה:
במאה ה-12 היתה בווירצבורג קהילה
יהודית חשובה ומשגשגת אך היא נפגעה בפרעות מסע הצלב השני, כיתר הקהילות בדרום
גרמניה: ב-1147 רצחו צלבנים כ-20 יהודים ובהם שלושת רבני הקהילה. הראש של וירצבורג
ניסה להגן על יהודי העיר, אך לשווא. הוא הקצה חלק מאדמתו הפרטית לקבורת הנרצחים,
ואחד מיהודי העיר רכש חלקה זו, שהפכה לבית הקברות היהודי של וירצבורג. בית קברות
זה שימש גם קהילות יהודיות אחרות באזור. בעת מסע הצלב
השלישי, בסוף המאה ה-12, נמלטו יהודי וירצבורג אל מבצר העיר וניצלו. לקראת סוף המאה ה-15 שוב החלו גזירות נגד היהודים. באמצע המאה
ה-16 ציווה הקיסר פרדיננד הראשון על גירוש יהודי המדינה. יהודי וירצבורג חיסלו את
עסקיהם, מכרו את בתיהם ועזבו את העיר. נאסר עליהם לגור בעיר וכניסתם הותרה רק
בשעות היום ורק לצרכי מסחר. רק
בראשית המאה ה-19, לאחר סיפוחה של וירצבורג לבוואריה, חודשה הקהילה היהודית בעיר.
ספק הצבא משה הירש קיבל היתר ישיבה בעיר.
אישים
בולטים בקהילה לפני המלחמה: יעקב הירש, משה הירש.
אירועים מרכזיים בחיי הקהילה לפני המלחמה:
תחילת הגזרות נגד היהודים בסוף המאה ה-15
וגירושם מהאזור. היהודים נאלצו לחסל מהר את עסקיהם, למכור את בתיהם ולעזוב את
העיר.
מבנים
וארגונים מרכזיים בקהילה : בית מדרש למורים יהודים, בית
עלמין יהודי, בית חולים יהודי ומוסד לזקנים יהודים חולים.
סיפורה של הקהילה בתקופת המלחמה: מימיו
הראשונים של השלטון הנאצי הותקפו יהודי העיר וסבלו נזקים בגוף וברכוש. ב-11 וב-12
במרס 1933 פרצו מהומות אנטי-יהודיות בווירצבורג. יהודים הוכו באכזריות, מכוניות של
סוחרים יהודים הוחרמו ובתי עסק יהודים נסגרו בפקודת השלטונות. ארבעה עורכי דין
יהודים הורחקו באותו החודש מבתי המשפט. בעקבות החרם הכלכלי של 1 באפריל 1933
ודחיקת רגלי הסוחרים היהודים, הקימה הקהילה "ועדה לעזרה ושיקום" שהגישה
סיוע חומרי לצד ייעוץ והדרכה בענייני הכשרה מקצועית והגירה. בית הספר היסודי קלט
את התלמידים היהודים שהורחקו מבתי הספר הכלליים. ב-1934 הוחרפו העיצומים הכלכליים נגד היהודים. באביב עברה מדי יום
ברחבי וירצבורג מכונית מצוידת ברמקול המשמיע סיסמאות לעקרת הבית הגרמנית לערוך את
קניותיה "רק בבתי עסק גרמנים". על דלתותיהם של בתי מסחר, מרפאות ומשרדי
עורכי דין יהודיים הודבקו באישון לילה כרזות הקוראות לחרם נגדם. ב-1936 אסרה אגודת הסטודנטים הבווארית על
חבריה לשכור חדרים אצל יהודים בווירצבורג. דרכוניהם של יהודים אמידים הוחרמו
והוחזרו לבעליהם רק אחרי שנמחקה מהם אשרת היציאה, כדי למנוע מהם להימלט עם רכושם.
כל השמות היהודיים של הרחובות בווירצבורג הוחלפו לשמות אחרים, למעט שמות היסטוריים
שבתחומי הגטו היהודי לשעבר. ב-1937 נאסר על יהודים להיכנס לברכות השחייה
העירוניות. באותה שנה התקיים בווירצבורג יום עיון לנציגי אגודות הנוער היהודיות
בבוואריה ונערכו בעיר תחרויות ספורט בין בני נוער יהודים בווירצבורג לחבריהם
ממינכן. במהלך פוגרום נובמבר המכונה ליל הבדולח, בלילה
שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938, ספגו יהודי וירצבורג מכה קשה. קרוב ל-1,000 אנשי SA פשטו
על בתי היהודים בעיר, שדדו מהם דברי ערך והרסו את תכולתם. בתי מסחר יהודים נבזזו
ונהרסו. בית הכנסת בווירצבורג לא הועלה באש, שכן היה סמוך לבניינים אחרים, אך
תכולתו הוחרבה והועלתה באש. ספרי התורה נעלמו ולאחר זמן נמצאו כמה גווילים חרוכים
מהם בחצר ביתו של תושב מקומי. גם תכולת בית הכנסת הקטן נהרסה. מעת עלייתם של הנאצים לשלטון ועד 1942 עזבו כ-2,300 יהודים את
וירצבורג, בהם יהודים שעברו או גורשו לווירצבורג מיישובים אחרים בגרמניה. כרבע מהם
עזבו למקומות אחרים בגרמניה והיתר היגרו אל מחוץ לגרמניה, רובם לארצות הברית, ארץ
ישראל ובריטניה. בסוף נובמבר 1941 גורשו בפעם הראשונה יהודים מווירצבורג למזרח.
ב-27 בנובמבר הם הועברו ברכבת נוסעים למחנה לאנגוואסר בנירנברג משם שולחו ב-29 בנובמבר לריגה שבלטביה.
היה זה הגירוש הראשון של יהודים מגרמניה לריגה. המשולחים הגיעו למחנה יונגפרנהוף.
קרא עוד