מרסיי

יוצר הקהילה

דניה ואן
שלח מסר ליוצר הדף
אברהם פרלס
xx bb
הרמן הנייק נדל
איטה אירנה נדל גרוסברג
אדמונד בר
לנה כהן
מלכה ביק
חדוה שפירא לבית גורדון
מירה קונפורטי גל
רחל רימרמן וינדיש
הצג עוד>
הצג דף הקודם
אודות הקהילה
הנצחת קהילה – קהילת מרסיי   קהילת יהודי מרסיי היא מן הקהילות היהודיות העתיקות באירופה. בחפירות אריכאולוגיות נמצאו עדויות לנוכחות יהודית באזור במאה הראשונה לספירה. כמו כן, מסמכים רשמיים של הכנסייה הקתולית מראים על קיום חיים יהודיים באזור מרסיי מסוף המאה השישית לספירה. במהלך האלף הראשון נרדפו יהודי דרום צרפת על ידי הכנסייה הקתולית.   בימי הביניים הקהילה היהודית במרסיי מנתה פחות מ-1000 משפחות. בתקופה זו התרחב העיסוק של היהודים במסחר והקהילה החלה לגדול. לאורך תקופה זו החל מעמדם של היהודים לעלות והם הגיעו להסכמים עם השלטונות המקומיים שנתנו להם הגנה מפני רדיפות. למרות ההגנה שקיבלו היהודים מן השלטונות, גם בתקופה זו היו על היהודים הגבלות הנוגעות קיום אורח חייהם ולהיקפי הסחר שלהם.   מהמהפכה הצרפתית זכו היהודים לשוויון זכויות אזרחי. ניתן להם חופש דת (אם כי הפולחן הדתי לא היה פומבי). יהודים התחילו להשתלב בתחומים נוספים בחברה הצרפתית בפוליטיקה, באקדמיה ובמקצועות החופשיים. גם בצבא הצרפתי החלו היהודים להשתלב ואף הגיעו לדרגים הגבוהים. דוגמאות לכך היה אלפרד דרייפוס שהגיע לדרגת סגן אלוף בצבא הצרפתי ואדולף כרמייה עליו ארחיב בפסקה הבאה. הקהילה היהודית בצרפת הייתה עד סוף המאה ה-19 הייתה קהילה יהודית ספרדית. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת גלי ההגירה הגדולים באירופה של המהפכה התעשייתית החלו להגר לצרפת יהודים רבים ממזרח אירופה (בעיקר מפולין). היהודים האשכנזים הגיעו גם למרסיי והקימו קהילה משלהם. שתי הקהילות חיו זו לצד זו, והיהודים המקומיים סייעו לחדשים להיקלט בצרפת.  עם זאת, היו ויכוחים בין שתי הקבוצות בנוגע למקומם של היהודים בפוליטיקה הצרפתית ועל מידת ההתערבות שלהם בנעשה במדינה. בתקופה שבין תחילת המאה ה-20 למלחמת העולם השנייה התאפיינה באנטישמיות גואה בחברה הצרפתית. גם יהודי מרסיי הרגישו אנטישמיות זו. למרות ששמו של אלפרד דרייפוס נוקה והוכח כי היהודים לא הואשמו בקשירת קשר נגד המדינה עדיין ניכרה שנאה כלפי היהודים. למרות זאת, במהלך תקופה זו לא נרשמו מעשי אלימות נגד יהודי העיר. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה גדלה קהילת מרסיי לכדי 39,000 איש זאת כולל פליטים יהודים שהגיעו לצרפת מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. בשנת 1940 פלשו הנאצים לתוך צרפת. הם השתלטו על צפון צרפת ובדרומה פעל "משטר וישי", אשר היה כפוף לנאצים. מרסיי הייתה תחת שלטון וישי, באזור שהיה למעשה "האזור החופשי" של צרפת. בתקופה זו הצליח הנספח האמריקאי במרסיי להבריח יהודים החוצה מן העיר לספרד לצפון אפריקה ולארה"ב. כשבעלות הברית פלשו לצפון אפריקה ב-1942 הגרמנים כבשו את מרסיי ומצבם של היהודים בה החמיר. רבים מהיהודים ירדו למחתרת מכיוון שהגרמנים ביצעו בשיתוף עם המשטרה הצרפתית מעצרים המוניים של  יהודים. בינואר 1943 נעצרו באותו הלילה 6000 יהודים מתוכם 4000 נשלחו למחנות הריכוז. רכושם של היהודים נבזז והוא הועבר לבעלים אריים.   לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-50 וה-60 הכפילה קהילת מרסיי את גודלה. מרסיי הפכה לאחר המלחמה לנמל מעבר של יהודים מצפון אפריקה ועקורים מאירופה לארץ ישראל. חלק מן היהודים נשארו במרסיי וכך הקהילה גדלה. בתקופה זו היו במרסיי 12 בתי כנסת פעילים. זאת לעומת 2 בתי כנסת בלבד שהיו בעיר בתחילת המאה ה-20..   כאמור, קהילת מרסיי היא קהילה יהודית עתיקה ותוססת. בקהילה זו חיו במשך השנים מספר אנשים בולטים. עיקרם היו בתקופת ימי הביניים, בתקופת תור הזהב הראשון של העיר, והם היו ברובם רבנים, מטיילים וסוחרים. במאה ה-19 ובמאה ה-20 היו מספר דמויות בולטות אשר חיו לפרקים בעיר. אחד הסופרים היהודים הבולטים בתקופה זו היה אלבר כהן. כהן נולד אמנם באי קורפו שביוון, אך העביר חלק מתקופת ילדותו ונעוריו במרסיי. את מרבית חייו חי בז'נבה וכתב בשפה הצרפתית. הכתיבה של כהן הייתה מלאת אבסורד ועסקה בעיקר בתהום שבין התרבות היהודית ולבין הנצרות המערבית. כהן היה ציוני מובהק ויהדותו באה לידי ביטוי רב בכתביו.   אדם שנחשב לאישיות בולטת במרסיי היה דוד דה-לאון כהן שהיה איש עסקים בולט. דוד כהן היה יבואן אשר ייבא ממרוקו, תוניס ואיטליה עורות, צמר ודגנים וייצא נשק בלגי למרוקו. הוא היה הסוחר הגדול ביותר במרסיי בהיקפי הסחר עם מרוקו ואף היה ממנהיגי קהילת האיזראליטים בעיר.   דמות יהודית נוספת שהייתה קשורה אל העיר מרסיי היא אדולף כרמיה, עו"ד צרפתי-יהודי חשוב מהמאה ה-19. כרמיה חי כ-40 שנה בדרום צרפת, בעיירה נים שנמצאת במחוז מרסיי. בשל פועלו כעורך דין מוביל הוא זכה לתואר "חבר של כבוד" במועצת האיזראליטים של מחוז מרסיי. שנתיים לאחר מכן עבר לפריז שם החל להשתלב בפוליטיקה הצרפתית.   לאחר שקיבלו יהודי צרפת שוויון זכויות ופסקו התקופות בהן הם גורשו מן העיר, הוקם בית כנסת גדול ראשון בעיר. בית הכנסת הגדול של מרסיי נבנה באמצע המאה ה-19 בסגנון מזרח תיכוני בהשראת בית הכנסת הגדול של פריז. בתקופת גל ההגירה הגדול של יהודי אשכנז נבנה גם בית כנסת אשכנזי בעיר. ככל שהקהילה גדלה נבנו עוד ועוד בתי כנסת בעיר וכיום פועלים בה 22 בתי כנסת. בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה פעל בעיר לצד בתי הספר היהודיים גם תלמוד תורה בו למדו הילדים לטקס בר-המצווה.

קרא עוד
הסתר
קהילת מרסי בשואה