פאול גרונינגר היה מפקד המשטרה בתחנת הגבול באיזור סנט גאלן בגבול שוויץ-אוסטריה.
לאחר סיפוחה של אוסטריה לגרמניה, סגרה שוויץ את גבולה בפני אלו שהגיעו אל שעריה ללא אשרות כניסה מתאימות. באוקטובר 1938 הסכימו שוויץ וגרמניה הנאצית (שכעת כללה גם את אוסטריה) כי בפספורטים של יהודים תוחתם האות "J" (קיצור ל-"Jude" – יהודי).
עם ההתדרדרות במצבם של היהודים באוסטריה, הלך וגבר זרם הפליטים היהודים שניסו לחצות בדרך לא-חוקית את הגבול לשוויץ. גרונינגר, בן ה-47, ניצב בפני דילמה מוסרית קשה: גירוש הפליטים חזרה לארצם בה השלטונות נקטו במדיניות מוצהרת של טרור אנטישמי, או נכונות לשאת בתוצאות על מעבר על ההוראות המפורשות שניתנו לו על ידי ממשלתו.
גרונינגר החליט להתעלם מן ההוראות הרשמיות ולאפשר לפליטים הנואשים להיכנס אל שוויץ. יתרה מכך, על מנת להסדיר את מעמדם החוקי של הפליטים, זייף את הרישום שלהם כך שבפספורטים שלהם הופיע שהם הגיעו לשוויץ לפני מרץ 1938, המועד בו החלו ההגבלות על כניסה למדינה. הזיוף הזה אפשר לפליטים לקבל יחס של שוהים חוקיים וכך יכלו לעבור אל מחנה דייפולדסאו , לזכות לסיוע מארגונים יהודים ולקבל אשרות שהייה זמניות או רשיון מעבר ליעדים אחרים בעולם. גרונינגר, שומר החוק שהחליט לעבור על החוק, מסר דיווחים כוזבים על מספר הנכנסים ועל מצב הפליטים באזור עליו היה ממונה, ואף סיכל ניסיונות לאתר פליטים שעליהם היה ידוע שנכנסו בדרך לא חוקית אל שוויץ. הוא אפילו שילם מכיסו על מנת לרכוש מעילי חורף עבור פליטים חסרי כל אשר נאלצו להשאיר מאחור את כל רכושם.

הסתבכותו כאשר מעשיו התגלו:
הגרמנים הגישו תלונה לשוויצרים על מעשיו של גרונינגר, והוא שוחרר מתפקידו במשטרה במרץ 1939. זכויותיו הושעו והוא הובא למשפט באשמה שאפשר ל-3,600 יהודים להיכנס לשוויץ באופן בלתי חוקי ועל כך שזייף את מסמכי הרישום שלהם. התביעה הוסיפה אישומים נוספים כגון הסתרת פליטים יהודים, סיוע בהפקדת חפצי הערך שלהם ועוד…
משפטו של גרונינגר נפתח בינואר 1939 ונמשך למעלה משנתיים. במרץ 1941 מצא אותו בית המשפט אשם בחריגה מסמכות ובהפרת אמונים. הוא איבד את קצבת הפרישה שלו, נקנס וכן היה צריך לשאת בהוצאות המשפט. בית המשפט הכיר בכך שפעל ממניעים של עזרה לזולת, אך קבע שבתור עובד מדינה היה עליו לציית לחוקים.
מנודה ונשכח חי גרונינגר את שארית חייו בדוחק. על אף הקשיים מעולם לא התחרט על מעשיו למען הפליטים היהודים. ב-1954 הסביר את מניעיו כך: "מדובר היה בשאלה אם להציל את חייהם של בני אדם שניצבו בפני סכנת חיים. כיצד יכולתי לשקול שיקולים בירוקרטים?"

הרשעתו+הוכרה והנצחה:
בדצמבר 1970, בעקבות לחץ תקשורתי, שלחה ממשלת שוויץ לגרונינגר מכתב התנצלות, מאופק למדי, אך נמנעה מלפתוח מחדש את התיק שלו ולהשיב לו את הזכויות הפנסיוניות שנשללו ממנו. רק לאחר מותו נעשו צעדים משמעותיים לשיקום שמו. הניסיון הראשון נדחה על יד השלטונות השוויצרים, אך בשנת 1995 הממשלה השוויצרית הפדראלית ביטלה סוף-סוף את הרשעתו של פאול גרונינגר.
ב-21 באפריל 1971, שנה לפני מותו, העניק יד ושם את תואר חסיד אומות העולם לפאול גרונינגר.

נלקח מאתר יד ושם: https://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/grueninger.html

 

ביתו של פאול נוטעת עץ לכבוד אביה בשדרות חסידי חסידי אומות עולם

 

פאול שנה לפניי מותו

כתיבת תגובה