בעיר זו חיו בני משפחות של 12 איש מחברי המשלחת (משפחות עזריאל נבו, תמרה בורודץ' וצחי מלמד). ביקרנו כאן במוזיאון תרבויות העמים. את פנינו קיבלו באופן רשמי, ומוסיה גרוסמן אחת מהמשתתפות במסע, שמוצאה מאיביה התקבלה בהתרגשות בלחם המקומי. מצאנו כאן תערוכה מפתיעה ביותר: "גאוות האומה –Pride of the Nation כל היהודים המפורסמים שמוצאם מבלארוס תערוכה נודדת משותפת לבלארוס ולישראל שמציינת את פועלם של האישים הללו. על הלוחות מצאנו את האנשים שמוכרים לכולנו:שמעון פרס, מנחם בגין, יצחק שמיר, זלמן שז"ר, חיים וייצמן, אברהם אבן-שושן, דוד שמעוני, חיים סוטין, חנה רובינא, מארק שאגאל, מנדלי מוכר ספרים, אבא אחימאיר, יצחק טבנקין, רבי שניאור זלמן, אליעזר בן-יהודה, מנחם אוסישקין,ברל כצנלסון, ה"חפץ חיים" . אם תרשו לי נימה אישית, בתערוכה זו הופיעה גם התמונה של הסבא שלי, שמואל גרעין-כל, עם ברל כצנלסון בגדודים העבריים. ואני שכל-כך מיהרתי לצלם את כל הפוסטרים בתערוכה לא ראיתי זאת. כשהגעתי הביתה גיליתי את התמונה תוך כדי עיבוד התמונות.
דף לכבוד / לזכר
אני משה אליאב, נולדתי ביום ט"ו באלול תרפ"ח 1.9.1928. בעיירה ז'טל . שם העיירה ברוסית דיאטלובו ושמה בפולנית זדזיענציול. בעיירה זו היו רבנים תלמידי חכמים שהשאירו את חותמם לדורות רבים, ובהם ה"חפץ חיים" רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "המגיד מדובנא" הרב יעקב קרנץ ועוד רבים נוספים. בהיותי תינוק בן שנה עברו הורי לעיירה איביה במחוז לידה. מרבית בתיה היו בנויים מעצים, וכך גם הבית שלנו. לאבא ז"ל הייתה חנות ששכנה בבניין בנוי מאבן שהיה שייך לסבא הרב ישראל קלמן אליוביץ הי"ד. איביה הייתה שייכת בשעתו לפולין. (עתה נמצאת איביה ברוסיה הלבנה, ביילורוסיה). באיביה למדתי שנים אחדות ב"חדר" ובהגיעי לגיל שש רשמו אותי הורי לבית-הספר "תרבות", שבו למדו ודברו בעברית, ואילו את השפה הפולנית למדנו כשפה זרה. בית הספר חייב אותנו לדבר עברית גם בבית וכך השתדלנו לעשות. היינו משפחה בת 4 ילדים. שלשה בנים ובת. הבן הבכור אחי היקר שבתי ז"ל נפטר בשנת 1988 הבן השני הייתי אני משה, הבן השלישי היה אליעזר, והבת הרביעית הייתה אהובה. אבא היה עסקן ב"צעירי מזרחי", והיה ציוני נלהב. הוא הגיש בקשה לסוכנות היהודית לקבלת "סרטיפיקט" - רישיון עלייה - לארץ ישראל שהייתה תחת שלטון המנדט של בריטניה. הרישיון ניתן, ובחודש ספטמבר שנת 1938 יצאנו מאיביה בדרכנו לנמל קונסטנצה שברומניה, שממנו הפלגנו למחוז חפצנו לארץ ישראל, הגענו לארץ והשתקענו בתל-אביב. אבא עסק בתחילה בפקידות ולאחר מכן כעצמאי, כבעל בית מלאכה לאריזת צמר-פלדה. אני ואַחַי למדנו בבית הספר העממי "ביל"ו". עבדתי כ-20 שנה בבנק קופת עם בתל-אביב, ולאחר מכן בבנק לאומי. התחתנתי בשנת 1954 עם רחל אליאב ז"ל לבית פורת-פטלוק, שנפטרה בשנת 2006. פרשתי לפנסיה בשנת 1993. במשך 7 שנים התנדבתי לעמותה לעזרה לנזקקים - מלב"י - בשיתוף עם עיריית תל-אביב. התחתנתי בשנייה בשנת 2009 עם סימה אברון, בנעוריה סימה בלזם. כעת אני גר ברחוב ויצמן 73 תל-אביב.