סיפור חיים
היה סוחר תבואות. היו שולחים לקרקוב ועוד ערים גדולות, והיה נוסע אליהן הרבה לצורך העבודה. היה בצבא האוסטרי בוינה וכשחזר הביתה בשבתות היינו מקשיבים לסיפורים שלו משם. היו לו אחים ואחיות: יהודית, גליקל , ינטה ואפרים.
היה שותף עם אבא (הבן שלו) - יעקב. הכירו לו את רייזל שרייבר, ואחרי החתונה עבר מיאבורוב לצשנוב. לסבתא הייתה חנות בניהולה. מעדניה. הם נחשבו לאנשים אמידים - היו להם משרתת ומבשלת בבית.
נולדו להם ארבעה בנים ושלוש בנות: אברהם, יעקב, אלעזר ומוטי, מאטל, לאה ואיטה.
שילב לימוד תורה עם עבודה. היה אדם ציוני, אבל נשארו בפולין בגלל הרכוש. לפעמים היו באים לעשות אצלם בבית שחיטה. היה בא משגיח.
כשפרצה המלחמה, ברחו ליער לא רחוק מצשנוב ושכרו צריף גדול מגוי. אחר כך באו גם כל הילדים על משפחותיהם. לא היה הרבה מה לאכול. היינו שם בערך שבועיים, ואז הוא וסבתא עברו ליאבורוב.
כשהיינו ברוסיה הם כתבו לנו מכתב, שהם חיתנו את הבן אברהם, ושלחו חבילה עם עוגה וכל מיני ממתקים - דברים שממש לא היו לנו.
סבא היה אדם מאוד טוב. הוא תורם לאנשים נזקקים. בפורים הוא נותן כסף - מתנות לאביונים, ובסוכות היה מזמין לסוכה אנשים שלא היה להם איפה לאכול. בבית הכנסת היו אוספים כסף בשביל עניי העיירה והוא תמיד היה נותן - בגדים, כסף. הוא היה שולח לא" - לפלשתינה - כסף, בקופת הקרן הקיימת
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
מחוות | נרות
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
