EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
ליובה מירי ויוסי אברהמוביץ
1893-1944
יוצר הדף: מרים אברהמי סנדרס קשר לדף: אחיינ/ית
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

יוסי ומירי

 

על שירים מהווי התנועה הציונית התחנכו יוסי ומירי הי"ד

אחד השירים שהיה אהוב על כולנו בבית, והורי אף ישמוהו הלכה למעשה בקנותם חלקת קרקע גדולה בארץ, בתקוה שניישם פה חיים חקלאיים ברוח התורה והעבודה היה  :

דונם פה ודונם שם  

תיבת טקסט: עַל הַקִּיר תְּלוּיָה קֻפְסָה, זֹאת קֻפְסַת הַתְּכֵלֶת – כָּל פְּרוּטָה שֶׁנִּכְנְסָה אֲדָמָה נִגְאֶלֶת. דּוּנָם פֹּה וְדוּנָם שָׁם... כִּי יַדְבִּיקוּ בּוּל אֶל בּוּל נַעֲרָה וָנַעַר יִתְמַלְּאוּ שָׂדֶה יְבוּל וְיַצְמִיחוּ יַעַר.

בן 5 או 6 היה יוסי כאשר הצביע על תמונת "ועידת קאטוביץ" שהייתה תלויה בביתנו בריבוע שחור, זכר לחורבן ושאל: " למה יושבים כל כך הרבה אנשים יחד"? אבי הסביר לו כי אלה הם מנהיגי הדור שהתאספו, כדי לדאוג לרכישת אדמות בארץ ישראל וכדי לתמוך במתיישבים הראשונים. ביודעו כי אבי ז"ל  רכש 15 דונמים אדמה על יד עפולה שאל :" הרי יש לנו שם אדמה." "כן נכדי היקר השיב אבי יש אך היא אינה מספיקה לכל היהודים" כך נודע ליוסי פשרה של הקופסה הכחולה לבנה ועל חובתו כלפיה.

שיר נוסף שהיה מאד אהוב עליהם 

חמש שנים על מיכאל

תיבת טקסט: חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים בטל ישב מעבודה חופשי מלימודים שלושה היו לו חברים נבחן שבמלונה חתול שחור רבי לקיק ובשובך יונה. תיבת טקסט: חמש שנים ובשישית אל חבריו קרא שלום נבחן שלום לקיק שלום יונה צחורה. אל בית הספר אלכה לי אלמד יום יום עכשיו חכו עד כלות הלימודים שוב נשתעשע יחדיו. שנכתב על ידי יצחק כצנלסון     

 

שיר זה ביטא עבורם את החינוך החדש אותו יקבלו בא"י .

 

יוסי ומירי ידעו שהם חיים בגלות וכי אנחנו זרים במדינה זו. הם חוו את קריאות הגויים יהודים לפלשתינה ואת הנורא מכל הירצחו של סבם האהוב, כאב להם, בפוגרום.

יוסי ומירי היו חברי הנוער הציוני , באוגוסט 1944 הפליגו ארצה על אניית המעפילים "מפקורה"

על פי האתר של המועצה לשימור אתרים
נמל יציאה: רומניה - קונסטאנצה
תאריך יציאה: 3.8.1944
האוניה טבעה, 5 אנשים ניצלו
תאריך הגעה: 3.8.1944
מספר מעפילים: 394
גוף מארגן: ההגנה והמוסד לעלייה ב '
 
  
ספינת מעפילים של המוסד שטבעה בים השחור וכמעט כל נוסעיה (קרוב ל-400) נספו
רק חמישה ניצלו ונאספו על-ידי ספינת המעפילים בולבול. מפקורה הפליגה מרומניה בתחילת אוגוסט 1944. ב-5 בחודש היא הוטבעה, כנראה על-ידי צוללת גרמנית. היה זה האסון השני בגודלו בתולדות ההעפלה לאחר סטרומה.
ב-3 באוגוסט 1944 יצאה מקונסטנצה שיירה של שלוש ספינות רעועות, שנרכשו על-ידי סוכן האניות היווני העשיר פאנדליס, שהיו לו מהלכים אצל השלטונות הרומניים, והציע שוחד לכל מי שיסייע לו בעסקיו ובמתן אישורים ליציאתן. האישור הרשמי להפלגה ניתן על-ידי משרד ראש הממשלה ב-29 ביוני 1944
הספינות הללו לא יכלו לשאת יותר ממאה וחמישים נוסעים כל אחת. אולם הועמסו בהן יותר מאלף: "


אור לחמישה באוגוסט 1944 (ט"ז-י"ז במנחם אב תש"ד), לאחר חצות, טובעה "מפקורה", החלשה מבין שלושתן, ורק חמישה ניצולים נותרו בחיים. הקברניט והמלחים נטשוה, כדי להציל את עצמם, לפני שניתנה כל אפשרות לנוסעיה להינצל. יתר שתי הספינות המשיכו בדרכן ללא פגע.


קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text