דף לכבוד / לזכר
בס"ד
הרב יצחק בן ציון
אברהמוביץ
נצר למשפחת רבנים
מיוחסת,סבו רבי ישראל אברהם הועבר בגיל 13 את הפרוט מתחום בהמושב
שברוסיה,לנסיכות מולדביה שברומניה, כדי לא להתגייס לצבא הצאר.בעיירה סוואן למד
ועסק בחייטות כדי שיוכל להתפרנס ולקבוע עיתים לתורה הוא היה מקורב לחצר סטפנשטי
ובנו יעקב -אריה למד בישיבתו ואף השתדך עם ביתו של אחד מחסידי הרבי [משפחת רופא]. הם
חיו בסוואן בה נולד יצחק בן ציון שלמד אצל רבי אליעזר ואחר כך בחצר הרבי. הוא נשא
לאשה את עטל בת רבו [רבי אליעזר וויזנפלד]
מלבד היותו תלמיד חכם
ועוסק ברבנות התפרנס מהיותו שו"ב, ובהיותו בעל קול ערב היה לחזן המייצג של
הקהילה והסביבה
במלחמת העולם
הראשונה גוייס לצבא הרומני למרות שיכל
להשתחרר בהיותו רב סירב כדי שלא יאשימו את היהודים בהשתמטות, ואף נפצע בידו .עם
סיום המלחמה שב לישיבה לעוד מספר שנים ואחר כך עבר עם משפחתו לעיר יאסי שם כיהן
כרב וחזן של קהילה .רבים באו מרחוק לשמוע את קולו הערב ואת הלחנים הציונים לפיוטים
ולקטעי תפילה. כמו קדושה במנגינת התקווה.
בנו הבכור אריה ז"ל
היה מראשי הנוער הציוני ברומניה וסחף אחריו את שאר בני המשפחה , בן ציון במקום
להתנגד לתנועה שלא הייתה דתית אמר כי הוא מעדיף זאת על פני הצטרפות לבונד. כדי לא
לנתק את ילדיו מהתורה והמצוות לקח חלק בכינוסי התנועה ערך טקסים ותפילות והשביע את
החניכים על ספר התנ"ך באמירה של נאמנות לתורת ישראל ולעם ישראל ולארץ ישראל. הוא
רכש קרקעות בארץ דרך אגודת ישראל וקיווה לעלות בעקבות ילדיו. אולם השמים השחירו
מעל אירופה ורומניה, ובפוגרום שנערך ביאסי נשא על כתפיו את רב העיר רבינוביץ כדי
להקל עליו כיוון שהיה יהודי נמוך קומה והנאצים שברו את רגליו. הוא הועלה על רכבת
המוות לפודואילאוי כשהוא פצוע בראטשו. ברכבת לפי עדות ניצולים ערך לכולם תפילת אל
מלא רחמים וקרא קדיש על עצמו והנספים האחרים. כשנספה טרם מלאו לו 50.