EN
print_r(https://admin.memorialine.com/data/2016/4/2016-4-28-21-57-24-669.jpg);
פירושקה זמאנק
1915-1942
יוצר הדף: מרתה פלטו קשר לדף: אימא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

29.6.2013

 

קורות חיי מרתה פלטו- זמאנק- לדני

 

נולדתי ב- ביולי 1941 בעיר נובי-סאד NOVISAD אשר הייתה אז ביוגוסלביה תחת כיבוש הונגרי. הגרמנים כבשו את בלגרד באפריל אותה שנה.

היינו משפחה אמידה ולכל ילד הייתה מטפלת, מינקת ועוזרת בית. ב-23 לינואר 1942 נכנסו ההונגרים לפעולת סריקה הידועה בשם " ראציה-"RACIJA

בחורף קר במיוחד כאשר הטמפרטורה ירדה ל 30C - מינוס.

ההונגרים "אנשי צלב החץ" הוציאו את היהודים [גם מעט פרבוסלאביים וצוענים] רכזו אותם בכמה מקומות בעיר כמו מבנה התיאטרון ומגרש הספורט אח"כ הוליכו אותם לשפת הדנובה שהיתה קפואה.

פיצצו חור בקרח. העמידו את האנשים נשים, זקנים ,ילדים וטף בארבע שורות. אנו עמדנו בבגדים קלים כי הוציאו אותנו בחיפזון מביתנו. הובלנו למקום שהיה בעבר הכניסה למקום הרחצה - STRAND. חוף על שפת הדנובה.

האנשים עמדו על תלולית קטנה לפני השער.

כל כמה דקות הובלו 4 הראשונים בתור פנימה, צרור יריות ושקט.  האנשים לא חזרו- דממה. אח"כ חסכו בנשק , זרקו אותם חיים למים הקפואים. לאף אחד לא היה סיכוי.

איך נשארתי בחיים : לא יודעת. כל משפחתי אמא פירושקה קאסוביץ PIROSKA KASSOWITZ אבי בלה זאמנק BELA  ZEMANEK וכל משפחת זמאנק. אחיו דז'ו DEZSO ואשתו מרגו MARGO אחותם שרי ובעלהSARI HUGO  SORS  . אחותם הרווקה ARANKA אראנקה זמאנק  וסבתא יאלנה JELENA

ניסיתי לברר איך נשארתי בחיים. ואני בת 6 חודשים. מהסיפורים נודע לי שהייתי בזרועות אמי עם אחי רובי ROBI על שפת הדנובה.

הקטל הופסק בצהריים ונמסרתי לסבא וסבתא KASSOWITZ שניצלו כי היו בקצה התור.

ב- 11.5.1942 נשלחתי עם אחייניתי MACA KASSOWITZ לבודפשט[שנלקחה בטרנספורט האחרון במאי 1944לאושביץ] לדודה, אחותה המבוגרת של אמי שחיתה עם משפחתה בבודפשט אחרי הימלטותם מבלגרד שהופצצה ב- 6.4.1941.

אתם נלקחתי לגיטו בודפשט  וממנו למחנה איסוף שהיה ממוקם ברח' קולומבוס בחסות RAUL VALENBERG. אחרי 6 שבועות צורפנו לקבוצת ציונים בדרכנו לפלשתינה עם קסטנר.

אחרי נסיעה בקרונות בהמות מצאנו את עצמנו בברגן -בלזן 29.6.1944

שם שהינו בבלוק מס' 10 עם יתר ההונגרים.

חליתי בשנית SCARLATINA  שהייתה קטלנית ומדבקת בימים ההם.

דודתי טפלה בי והצליחה להחביאה אותי ב- LATRINA- סוג של בית שימוש ציבורי שהיה סגור. אחרי שהות של כ-6 חודשים שוחררנו והגענו לשוויץ7.12.1944 למלון ESPLANADE ב- CAUX/MONTREUX. משם יצאנו לבאזל היכן שבעלה DIONIS LADANYמצא עבודה במקצועו ככימאי.

בשוויץ היינו עד סיום המלחמה.

חזרתי אתם לבלגרד. דודתי ובעלה אמצו אותי כחוק ומאז הייתי בתם. שמי שונה ללדני – LADANY. עובדה זו התגלתה לי בהיותי בת 23 .

 

באפשרות הראשונה יצאנו מיוגוסלביה ועלינו ארצה.

ב- 26.12.1948 עגנו בחיפה אחרי מסע טלטולים של 12 יום באוניה "קפלוס"

הוסענו לבית עולים לבאר- יעקב[ שהיה מחנה בריטי נטוש] בינואר 1949 עברנו ללוד. בלוד גרנו בבית ערבי. שנתיים למדתי בבית -ספר עממי" גאולים" ועם החלת חינוך ממלכתי עברתי לבית -ספר ממלכתי א'. תיכון למדתי ב"גאולה" תל-אביב. שנתיים נסעתי כל יום עד 20מרץ 1957 כאשר עקרנו לביתנו ברמת חן, רמת-גן.

שרתתי שנתיים בחיל השרון כמש"קית חן.

לאחר הצבא למדתי בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים. סיימתי בשנת 1969 בתואר "מוסמך לרוקחות".

 נשאתי לפלטו שמואל. נולדו לנו 3 ילדים עירית 1965 בועז 1970 אסי 1972. גרנו בלוד .

מאז 1976 אני גרה בראשון לציון. כיום יש לי 9 נכדים.

 עבדתי כתועמלנית רפואית 17 שנה. ב-1987 עשיתי הסבה מקצועית אחרי לימודים, הפכתי למורת -דרך ומלווה קבוצות לחו"ל.

 בסוף 2000 פרשתי לגמלאות.

 

 

 

 

 

 

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text