דף לכבוד / לזכר
הלנה היתה הבת הצעירה במשפחה בת 6 ילדים. האב-שמואל חיים האם-רוזה.
האב שעבד ביקב היה יהודי חרדי והקפיד על שמירת המצוות בבית.
בתום לימודיה למדה ועסקה בתפירה.
עם כניסת הגרמנים לאוז'הורוד נלקחו כל בני המשפחה לגטו אוג'הורוד ומשם
לאושוויץ. באושויץ איבדה את כל בני המשפחה מלבד אחותה, מניה, שהיתה איתה והיצילה
אותה בכל פעם מחדש מהשמדה.
בהמשך נלקחו השתיים למחנה ברגן בלזן לעבודה. שם גם שוחררו.
הלנה נלקחת להחלמה ממחלת הטיפוס . כאשר היא מחלימה מסתבר כי אחיה,
גיסתה וגיסה (בעלה של מניה) שרדו וחזרו לאוג'הורוד. הם שמחים להתאחד. אחיה, משה,
מחפש עבודה ללא הצלחה . הלנה קוראת מודעה בעיתון שמחפשים צורף בעיר אוסטרבה
שבמורביה. האח מקבל שם את העבודה וכך הם מגיעים לאוסטרבה.
באוסטרבה היא מכירה את מי שלימים הופך להיות בעלה, אריך פיינר, גם הוא
שריד שואה שאיבד את משפחתו.
אריך עוסק בהדרכה ובהכנת נוער לעליה לארץ ישראל. כך הם עוברים להכשרה
וב-1949 עולים ארצה להגשמה בקבוצת גינגר.
הלנה לא אוהבת את חיי הקיבוץ ותוך זמן קצר עובר הזוג לתל-אביב שם
שניהם עוסקים בתפירה. בנובמבר 1949 נולדה הבת הבכורה- ציפי ובאפריל 1956 נולדה הבת
השנייה שושי. שתי הבנות נקראות על שם הסבתות שנספו בשואה.
בתחילה החיים קשים מאוד והם נדרשים לעבוד קשה על מנת לשרוד, אך במשך
הזמן המצב הולך ומשתפר.
עם הולדתם של הנכדים הם עוברים להתגורר בגבעתיים. היא זכתה להכיר 5 נכדים ו-4 נינים והיתה מאושרת מהקמת המשפחה
המתרחבת מחדש.