עבודת הנצחה בהיסטוריה-
שמו של הדמות המונצחת הוא: צבי גרישה אילת ז''ל (1919-1995).
צבי גרישה הוא סבי מצד אבי, הוא נולד בקובנה שבליטא וחי שם עד גיל 19.
סבי צבי גרישה נולד בקובנה ולמד שם בבית ספר יהודי וחי בקהילה היהודית ומילא את אורח החיים היהודי, שמר את הדת ואת המסורת,
כאשר גרישה סיים את לימודיו החליט שהוא רוצה ללמוד באוניברסיטה, גרישה היה בן למשפחה שמבוססת מבחינה כלכלית (שעסקו שם בתעשיית הקונדיטוריה) ולכן יכלו לעזור לו.
עקב התגברות האנטישמיות בליטא החליט גרישה שהוא רוצה לעזוב את ליטא ולכן נרשם ללימודים בשוויץ.
גרישה עזב את משפחתו הגדולה בליטא ועבר ללמוד בשוויץ.
בינתיים פרצה מלחמת העולם השנייה, הקשר עם משפחתו בליטא נותק ונאמר לו מהמשפחה לא ליצור קשר כי פחדו שהתגלה מקום מושבו.
כאשר גרישה חי בשוויץ הוא הצליח להסתתר במשך שנה שלמה עד שהלשינו עליו לגרמנים הנאצים והוא נאלץ לברוח לצרפת.
כשגרישה הגיע לצרפת הוא התחבר לחבר יהודי שהכיר וביחד הסתתרו מהגרמנים , החביאו את זהותם וחיו במסתור, כך הוא הצליח במשך זמן רב.
כשהבין שגם בצרפת הוא כבר לא יכול להסתתר יותר מהנאצים והמצב ניהיה מסוכן ביותר הוא וחברו החליטו כי הם בורחים ליערות, שם התחברו עם הפרטיזנים שהסכימו לשתף פעולה איתם.
עם הפרטיזנים סבי גרישה הצליח לשרוד ביערות עד סוף המלחמה יחד עם חברו, ביערות חי חיים קשים ביותר.
ממשפחתו של סבי שרדה רק אמו, שהייתה במחנה ריכוז בעוד אביו ואחיו נרצחו על ידי הליטאים.
בסיומה של המלחמה החליט סבי לעלות לארץ ישראל בשנת 1945, הוא עלה לארץ באוניית מעפילים.
כשגרישה היה בארץ הוא לא ידע דבר על משפחתו ומה גורלם אך היו לו שני דודים (אחים של אמא שלו) שפתחו בתל אביב את בית הקפה הראשון של ''קפולסקי'' , הם סיפרו לו מה עלה בגורל משפחתו ושאמו שרדה את המלחמה ואמורה להגיע גם לארץ ישראל.
חנה אמו הגיעה גם היא לישראל לאחר ששרדה בגבורה את המלחמה והם התאחדו יחד ובנו חיים חדשים בארץ ישראל.
גרישה התחתן עם סבתי הדסה הדר בשנת 1947 , הוא התחיל לעבוד במשרד האוצר ולהם נולדו 2 ילדים- אבי גידי ואבי.
גרישה נפטר מוות טבעי בשנת 1995 כשהיה בן 76.
ביבליוגרפיה- ראיינתי את אבי וסבתי.
שם התלמידה המתעדת: דניאל רוזן, י''א 4
בתמונה זו מוצגים סבי צבי גרישה וסבתי הדסה במעמד נישואיהם.
–