EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
שלמה קרטנשטיין
1928-2018
יוצר הדף: גיא פיבלביץ קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

עבודת הנצחה

הדמות המונצחת: שלמה (סולו) קרטנשטיין

אשר השתייך לקהילת יאסי שברומניה.

שלמה קרטנשטיין הוא סבי מצד אמי (עדינה קרטנשטיין-פיבלביץ).

שלמה הוא ניצול שואת רומניה.

שלמה נקרא על שם סבו שלמה. הוא  נולד ביאסי שברומניה ב 1.2.1928

ונפטר בשיבה טובה וממחלה ב- 2.12.2018 (בעת שהכנתי את עבודתי).

שלמה היה כלכלן בכיר בחברת "דימונה טקסטיל" עד פרישתו לגמלאות.

שיחה עם סבי קרטנשטיין (שלמה) סלומון מיום 23/11/18 זמן קצר לפני מותו. (הראיון האחרון עזר לי מאוד לעבודה זאת).

בפתח הדברים אציין, כי רומניה לא נכבשה ע"י הנאצים בתקופת מלחמת העולם ה-2 כי היא בחרה ביוזמתה להצטרף אליה. היו כל מיני התנכלויות כלפי היהודים אבל נקודת הציון לתחילת השואה שם הייתה בתקופת הפרוגרום, שעליו יפורט בהמשך.

טרם מלחמת העולם ה-2: סבי היה תלמיד. הלימודים בביה"ס היו דרך הקהילה היהודית.

סבי השתייך לארגון נוער- שקשור היה לביה"ס הרומני. היו שרים שם את ההמנון הרומני, טקס הרמת הדגל. לפני המלחמה, זה היה ארגון פרונאצי. בזמן המלחמה הוא הפסיק.

בשנים 1939-1940:

סבי היה בביה"ס יהודי. כשהוא היה יוצא מביה"ס, לפעמים היו תופסים אותו ולוקחים אותו לעב' ניקיון. זו הייתה עבודה יומית. לטאטא את הרחובות. הכי קשה היה בחורף כשהיה צריך להעמיס את השלג בעגלות. לפנות את הדרכים למעבר תחבורה.

עד גיל 16 בערך- אילצו את היהודים לעשות עבודות ניקיון מטעם העירייה. כך זה היה עד שנת 1944.

הפרוגרום ביהודים- בשנת 1941

בשנה זו סבי היה כבן 13.

סבי ומשפחתו התגוררו בשכונה שכולה של גויים. הם היו היהודים היחידים בשכונה.

בימי הפרוגרום, משפחתו של סבי נאלצה לברוח מהבית שבו גרו.

אחרי יומיים במחבוא, אביו של סבי ביקש ממנו לבדוק מה עם הדירה שלהם (שהייתה במרחק כמו מר"ג לרמת אביב). בדרך פגש אותו גוי שהיה בגילו וידע שהוא יהודי והכריח אותו (באיומים) להגיע למקום שבה כינסו את היהודים כדי לשלוח אותם מהעיר. למעשה, הנער הגוי הלשין למארגני הפרוגרום שסבי יהודי. הגוי וחבריו היכו את סבי והם יצאו להליכה של כ-2 ק"מ שנמשכה כמה שעות.

באותו מתחם כינסו כ-100 יהודים.

עצרו את סבי וריכזו אותם בחצר שממנה רצו לשלוח אותם ברכבות המוות. זה היה מול ביה"ס שבו למד. היה שם המטה הכללי של המשטרה.

למזלו של סבי, כאשר הגיעו למקום הריכוז, החליטו לשחרר את הילדים היהודים הביתה. בנוסף, סבי פגש שוטר שהכיר אותו והורה לשחררו מיידית ואמר לו למסור לאביו שעליהם לברוח מביתם ולהסתתר. וכך היה.

בדרכו חזרה לאביו, תיאר סבי כי כל הדרך לביתו הייתה מלאה בגופות וכן זרקו מחלונות הבתים רהיטים שונים וגופות. היו אלה רגעי זוועה.

לגבי אמו נזכר סבי, שהיה מישהו שקיבל ממתקים...קראו לו ג'ובן.

הוא גרר את אמו בשיער בכ-60 מדרגות. ריכזו את אמו באזור של יהודים ורצו לירות בכולם. לאחר מכן הגיע מפקד יאסי ששמע שיש הרבה יהודים והורה לשחרר את כולם.

שאלתי את סבי, מדוע המפקד הורה לשחרר את היהודים. סבי ענה, כי הוא הורה על השחרור מכיוון שהמפקד הבין שאם ירצחו יהודים אז הוא יהיה האחראי לכך וייחשב כפושע מלחמה. וכך אמו השתחררה והגיעה גם היא לבית הסבתא.  אמו הייתה אז כבת 35.

משפחתו של סבי הסתתרה אצל קרובי משפחה-אמא של אבא. היה לה חדר 1 והיו שם 5 אנשים והסבתא. שם הם היו כמה ימים עד חלוף הזעם והפרעות ביהודים.

משפחתו של סבי חזרה אחרי כמה ימים לביתם ומצאו אותו מרוקן מרכוש.

הפרוגרום בעיר יאסי נמשך כ-3-4 ימים ואז הופסק. בהוראת השלטון.

אח"כ אביו של סבי, משה, נלקח לעבודות כפייה/פרך.

כל משפחתו של סבי שרדה עד סוף המלחמה. רק אמו לא שרדה.

אמו של סבי ששמה היה טאובה, נהרגה בעת שחיכתה ב-4 בבוקר בתור לקבל חתיכת לחם. באותה העת, הרוסים הפגיזו וכבשו את יאסי וכך אמו של סבי נהרגה.

אמו נהרגה ב-23/8/1944. היא קבורה ביאסי בקבר אחים (ראה התמונה).

כמה שנים לאחר מות אמו של סבי, אביו התחתן עם אישה אחרת בשם סופיה, אישה טובת לב שאיתה עלה ארצה ואותה הכירו ילדיו כסבתא.

 

לאחר המלחמה- הממשלה ב-1944-1945 נשלטה ע"י הקומוניסטים. הם הלאימו ולקחו את הרכוש של כולם.

העשירים נשלחו למחנות עב' ורכושם נלקח.

הוריו של סבי לא היו עשירים ולא היה להם רכוש. הייתה להם רק מכולת שאותה ניהלו.

הם שכרו מכולת מרומני שעזב ובקושי התפרנסו.

סבי כמעט סיים את ביה"ס. הוא הלך ללשכת עבודה. בזכות העובדה שלמד בביה"ס מקצועי והיה לו מקצוע וידע בהנהלת חשבונות, שלחו אותו למפעל סובייטי ביאסי. המפעל היה לכבישים וגשרים ושם עבד בהנהלת חשבונות. סבי היה בן 21. למעשה, סיים ביה"ס מקצועי.

בשנת 1949- היו חסרים מנהלי חשבונות. עובד בחברה שהיה עצלן הטיל על סבי לעשות את כל העבודה החשבונאית.

אחרי זמן מה, פתחו למפעל הראשי סניף אחר בעיר אחרת וסבי נשלח כסגן מנהל ראשי.

סבי עבר לעיר קריובה והפך להיות מנהל חשבונות ראשי כמו סמנכ"ל כספים.

כל חודש סבי היה מגיע לבוקרשט עם דוחות עב'. שם פגש סבי מישהו שבמקור היה מהעיר קריובה. סבי הציע לו להתחלף איתו במיקום העבודה. כך זכה סבי להגיע לעיירה הצמודה לבוקרשט. באותה תקופה, לא ניתן היה להיכנס לבוקרשט בלי לקבל אישור מהממשלה (כי בבוקרשט היו כ- 2 מיליון תושבים).

בבוקרשט סבי שכר דירה בת חדר עם מרפסת ואליה הגיע בנסיעה של שעתיים ברכבת. שם התגורר גם עם סבתי עד 1963.

סבי התחתן עם סבתי גלה-אטי אהרונוביץ ברומניה ב- 24.11.1957.

הייתה להם חתונה אזרחית בבוקרשט וגם חתונה דתית בבית הכנסת ביאסי.

הדירה שבה הם גרו הייתה ליד הפארק צישמיגאו (במרכז בוקרשט). היה זה בניין שהמדינה נתנה רק לאנשי אופרה/תאטרון. סבי שכר את הדירה משחקן שהחליט לעזוב את הארץ לתמיד. היה זה בניין יוקרתי.

סבי עלה לארץ מרומניה (אחרי שאביו ואחיו עלו) עם אשתו גלה וילדו טדי בן ה-4 במטוס לרומא באיטליה. משם באוניה פגסוס מנאפולי ומשם לארץ. ראו את תעודת המסע שלו.

לדבריו, הם עלו לישראל כדי לחיות בין היהודים ועם משפחתו המורחבת. במיוחד, עם אביו ואחיו. אחותו של סבי הייתה חלוצה והגיעה בצעירותה, הרבה שנים לפניו.

הוריו של סבי עלו לישראל אחרי קום המדינה.

הקליטה של סבי וסבתי בארץ הייתה קשה. שיכנו אותם לזמן קצר בצריף בנתניה ואח"כ בשיכון עולים בנתניה ("דיור לעולים" שאח"כ שונה שמה ל"שכונת נורדאו"). בתם עדינה נולדה שם בשנת 1967.

הם למדו מס' חודשים עברית באולפן ואז סבי התחיל לעבוד בחברת "סולל בונה".

תיבת טקסט: תעודת המסע- הגשת הבקשה לעלות לישראל והאישורים שלה.


                     

ביבליוגרפיה:

 

1. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%A9%D7%99 -ויקיפדיה

2. https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/june/1941-3.html -יד ושם

3. http://www.daat.ac.il/daat/shoah/shoa-yasi.pdf -ביטאון פורום שמירת זיכרון השואה, יהדות רומניה בשואה-רצח יהודי יאסי.

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text