v משפחתו של יעקב-
בעל שתי אחיות וארבעה אחים (משתי אמהות, אימו נקראה בלה) אביו נקרא דוד והוא עסק בנגרות בניין.
v לפני כניסת הנאצים לעיירה-
v פעלו בעיירה בתי ספר “מורשת יבנה״ ומרשת ״תרבות״, וכן ספרייה עברית. יעקב למד עברית בבית הספר ״מורשת יבנה״.
פעלו בעיירה תנועות נוער ציוניות שונות. בתקופה זו מנתה העיירה כ-2,400 יהודים, שהיו רוב תושביה. אחוז היהודים המתגוררים בה היה הגבוה בעיירות פולין. לפני המלחמה היחסים עם כפרי האזור הפולניים היו טובים.
v אחיותיו של יעקב: גיטה ופגה (ציפורה) התגוררו בעיירות הסמוכות וגם אחיו ישראל, שהיה נשוי עם זוג בנות תאומות, התגורר בעיירה הסמוכה.
v בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שטח העיירה סופח לרוסיה, בזמן שליטתם הוטלו גזרות דת על היהודים.
v כניסת הגרמניים לעיירה- ה-6 ביולי 1941-
v אירוע זה חקוק בזכורונו כטראומה הגדולה בחייו: עם כניסתם, ערכו האוקראינים המקומיים מעשי שוד והתעללות בקרב האוכלוסייה היהודית. כמו כן, נאסרו 250 מנכבדי הקהילה, ואלו שוחררו רק לאחר תשלום סכום כופר גבוה. כאשר הגרמניים נכנסו הם הציתו את כל בתיהם של היהודים (כולל כל התכולה של הבתים), היהודים הצליחו להציל מבתיהם רק את הבגדים שלבשו לגופם.
v עד מהרה ציוו הגרמנים על יהודי העיירה לשאת טלאי עם מגן דוד, והם נלקחו לעבודות כפייה בסביבתה- בין האנשים שנלקחו לעבודות הכפייה היה יעקב ואביו שנשלחו לכריתות עצים.
v התנאים בגטו: יהודי העיירה הועברו לשני גטאות. הגטו שבו התגורר כלל 3,600 איש שהצטופפו בשלושה בניינים. יעקב היה בעל חזות ״ארית״ כלומר, אינו נראה כיהודי ולכן הוא הוכרח לפשוט בגדיו על מנת לבדוק את זהותו, בנוסף, הוא הוכה על ידי הנאצים לעיתים קרובות. הוא הועבד מבוקר עד ערב וקיבל מזון שבקושי הספיק לקיומו.
v יעקב סיפר שהפולנים (כיום האוקראינים) עינו את היהודים יותר מהנאצים.
v רצח משפחתו: כמה חודשים לאחר שהוכנסו לגטו ,כאשר יעקב ואביו יצאו לכרות עצים, הנאצים הוציאו את כל יהודי הגטו והובילו אותם לבורות הירי, ליד בית העלמין במאלינסק, שם נורו, כל 3600 האנשים מהגטו בהם אמו ומשפחתו, חלקם נקברו חיים.
v מסע ההישרדות של יעקב בזמן המלחמה-
v הם הוזהרו לא לחזור לעיירה בדרכם חזרה מהעבודה וחברו לפרטיזנים, שם נלחמו בשורותיהם. לאחר מספר חודשים אביו נפטר, כתוצאה ממחלה זיהומית ברגליו, כשביקש עזרה מהאוקראינים המקומיים, יעצו לו למרוח על רגליו נפט. עצה זו גרמה להחמרת מצבו וקירב עוד יותר את קיצו.כשמת ביער, חפר יעקב בור ביער וקבר את אביו במו ידיו. אביו היה בן 50 במותו.
v יעקב ברח לכפרים פולנים מזוריים (מזוריה- חלק בצפון פולין) פולנים שהתגוררו באזור זה האמינו בה׳. הפולנים שחיו באזור זה איפשרו לו לעבוד אצלם בכריתת עצים. תמורת עבודתו הוא קיבל תפוחי אדמה.
v במהלך החיפוש אחר אוכל יעקב נכנס לביתו של אוקראיני, האוקראיני רצה להורגו בו במקום, האוקראינים חיפשו להסגיר ולהרוג את היהודים. יעקב ניצל בזכות אשתו של האוקראיני שהתנגדה להורגו כי לא רצתה שהבית שלה יתלכלך בדם יהודי, כאשר הוא ואישתו התווכחו, יעקב ברח מהאוקראיני שהמשיך לרדוף אחריו עם קלשון שלוף אבל יעקב הצליח להימלט משם וכך ניצל.
v כאשר היה בערך בן 14, הוא מצא ביער חבורת נערים בני גילו ובוגרים, הם בנו בקתת עץ ביער שם התגוררו במשך שנתיים. הם חיו חיים פרימטיביים, הם היו תלויים במזג האוויר וחיפשו עבודה אצל הפולנים על מנת להשיג אוכל כדי לשרוד.
v סוף המלחמה- שחרור מידי הנאצים- 1944
v הוא והנערים התגוררו בפחד מהנאצים מ-1942 עד 1944. יום אחד איש דפק על בית העץ. הוא והנערים פחדו על חייהם כי חשבו שמדובר בחייל נאצי, אך הסתבר שזהו חייל רוסי שהודיע שהמלחמה כבר נגמרה והאזור שוחרר כבר על ידי בעלות הברית.
v לאחר מכן, יעקב נסע לעיירה ברזנה אבל לא היה שם שריד ופליט, הוא חי מספר חודשים בפולין ומשם עבר למחנה פליטים באוסטריה, ומשם עבר לגור במחסן נשק בבלגיה במשך מספר חודשים.
v הוא הגיע לחופי הארץ ב-1946 באונייה ״הרצליה״ אוניית מעפילים שיצאה מצרפת אך הבריטים גירשו את האונייה ביריות והשיטו אותה לקפריסין. לאחר קום המדינה עלה לארץ, הקים משפחה ומצא אח אחד (יהודה) ששרד את המלחמה והוא שמר איתו על קשר עד מותו.
v יעקב התיישב בתל אביב והתחיל לעבוד בבנק הפועלים בו התקדם במהירות והגיע לתפקידי ניהול בכירים כי היה מוכשר וחרוץ מאוד. בשנת 1954 התחתן עם לילי, להם נולדו שלושה ילדים ושמונה נכדים וכיום תשעה נינים ועוד ידם נטויה....
ביבליוגרפיה:
