דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
יורי שכטר
1939
יוצר הדף: ליאור שכטר קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

, יורי שכטר. סבא שלי נולד בעיר רומאן ברומניה בשנת 1939. בשנת 1940 חתמה רומניה על ההסכם התלת צדדי שצירף את רומניה למדינות הציר, המדינות שלחמו נגד בעלות הברית במהלך המלחמה. רומניה החלה לשתף פעולה עם הנאצים, החקיקה הגזענית נגד היהודים רק החריפה והוטלו על היהודים מגבלות קשים.   בשנת 1942 הגיעו כוחות של הצבא הנאצי יחד עם הצבא הרומני אל העיר רומאן והוציאו את כל היהודים מהבתים שלהם. מספר שאת אבא שלו לקחו למחנה עבודה ואותו יחד עם אמו ואחיותיו לקחו מחוץ לעיר למעין מחסנים שבהם ריכזו את היהודים, אחיותיו הופרדו ממנו ואמו ונלקחו לעבודה ובגלל שסבא שלי היה אז תינוק נתנו לו ללכת עם אמו לעבוד. הצבא היה לוקח את היהודים לעבודה, אמו של סבא שלי עבדה כמנקה בבית חולים, סבא שלי מספר על הצפיפות, הקור והרעב שחווה יחד עם כל המשפחות במחנה ריכוז. כשהיה בן שש וחצי נכנסו הרוסים למדינה ושחררו את היהודים. סבא שלי ואמו  התאחד עם אביו ואחיותיו וכולם חזרו הביתה. הבתים היו ריקים לגמרי לאחר שלקחו להם את כל רכושם כולל מזון. היו אנשים שעברו בין הבתים והביאו להם קוביות סוכר ולאט לאט חזרו חייהם של היהודים לשגרה.
כיום, יורי חי בנוף הגליל (נצרת עלית) נשוי ללוטי שכטר, יש לו שני ילדים, חיים ושלי ושלוש נכדות, אני (ליאור) נועה ונטע 

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה ילידי ויוצאי רומניה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text