דף לכבוד / לזכר
רבקה הפכה לפרופסור לבוטניקה, והכירה את בעלה שגם עבר לצרפת מפולין בשביל ללמוד.
היא ובעלה התגייסו ליחידה מסווגת בצרפת, שתפקידה היה לשבש לנאצים את התוכניות, חבריי היחידה היו אמיצים ובציעו פעולות נועזות מאוד וסייעו סיוע רב לצרפת והקשו על הנאצים.
יום עצוב אחד, אותה יחידה שנקראה גם יחידת ההתנגדות הצרפתית, שנועדה לשבש לנאצים את התוכניות ושרבקה ובעלה היו חברים ביחידה, קראו לבעלה של רבקה אם הוא יכול להשתתף בביצוע של פעולה כלשהיא, אך באותו יום היה לו מבחן מאוד חשוב בלימודים בכדי להוציא תואר, הוא ביקש אם אפשר שמישהו אחר יחליף אותו והוא ישתתף במבצע הבא. אך הארגון הרג אותו בעקבות זה ורבקה נשארה אלמנה.
לאחר מלחמת העולם השנייה, רבקה הלכה לרוסיה, ומדיניות המשטר שם שונתה לקומוניזם- שוויון זכויות- אף אחד לא היה יוצא ולא נכנס וכולם קיבלו אותה משכורת. ברוסיה, הכירה את האמן דוד לבקובסקי והתחתנה איתו.
כיום לדוד לבקובסקי יש יצירות שמוצגות במוזיאון יד לבנים ברמת גן.
לבסוף, רבקה הצליחה לשלוח מכתב לאחיה ( אברהם שבדרום אפריקה)
שהיא בחיים. ועלו למדינת ישראל.