פולין 1933
-ברנרד: ״למה לקח לי יותר מ60 שנה לכתוב את סיפור חיי וסיפור חיי הוריי״-הסיפור נכתב בשנת 2008.
והינה סיפורו:
ברנרד נולד בורשה פולין 1933.בתקופה ההיא האינטשמיות הירחבה מאוד וגרמה ליהודים רבים לברוח לארצות שונות כגון לאמריקה דרומית וצפונית ,ארגנטינה,צרפת וכולי.חלק משפחתו היגרה לאמריקה ,אביו רצה גם להגר לאמריקה ולא היתה לו האפשרות. בגלל מחלת לב שהיתה לו ,האמריקאים לא נתנו לו ויזה. כשברנרד היה בן 9 שבועות משפחתוו. הגרה לצרפת
פריז 1933-1943:
ב1933 הגיעה משפחתו לפריז וגרו במקומות שונים. מקצוע האב היה ,מיצר כובעים בבית, והיה כל הזמן ריח חזק של דבק. ב1939 המשפחה עברה לדירה כבוע ברחוב “21 rue du teemple ” ברובה 4. אמו של ברנרד היתה אישה ישרה חכמה וטובה וברנרד היה כרוב אלה. אביו היה מאוד אלגנתי והיה לו מראה מאוד נאה. חייו של ברנרד היו. מלאים אושר והחיים היו יפים.
מלחמה 1940:
הגרמנים כבשו את צרפת ב1940 ופלשו את פריז ב15 ליוני 1940 עם תהלוכה של מאות חיילים בשער הניצחון. ברנרד הבין שהמצב חמור והחיים שלו ושל משפחתו ישתנו לרע. ב22 ליוני 1940 MARECHAL PETAIN חתם על הכנעה טוטלית שאיפשרה לממשלת צרפת לשלוט בדרום והגרמנים בצפון. ממשלת צרפת היסכמה לחלק את שיטחה לאזור חופשי (ZONE LIBRE ) ואזור כבוש (ZONE OCCUPE ). משפחתו היתה באזור הכבוש ומכן היתחילו כל הצרות.
אינטשימיות:
משפחת ברנרד וכל היהודים היתחילו לסבול קשות ובאיזור הכיבוש ובמיוחד בפריז :
לתפור מגן דוד על הבגדים .
להירשם בתחנות המשרה כיהודי ובכל ביתי המסחד חויבו לכתוב בגגרמנית על הויטרינה ״JEDISCHE GESCHAEFT ”(בית מסחד יהודי).
חופשיות מוקבלת, איי אפשרות לברוח , ואי אפשרות. לע,זוב את המדינה. המגבלות שהיו ליהודים מנעו מהם לחיות חיים תקינים.
התחלת מחנות מוות:
לאחר עליתו של היטלר לשלטון ותוכניתו הצינית של פיתרון הסופי ,ומכאן התחילה רדיפת היהודים. שליחתם למחנות ״עבודה״ נטילת רכושם לקיחת אזרחותם ולאי אפשרות להשתמש במקצועות ממשלתיים ,וכל שאר המקצעות הדומינטים. כל ההחלטות והגזרות נעשו בכל ארצות הכיבוש.
חזרה לסיפורו של ברנרד: הגרמנים השתמשו במשטרה הצרפתית בכדי לעצור יהודים ולמסור אותם לידי הגרמנים ולשלוח אותם לרכבות למחני ריכוז ברקנו ואושווויץ. אף אחד מהיהודים שנשלחו למחנות, ולמוות ,לא תיארו לעצמם שהם נשלחים למחחנות ריכוז. אפילו הם שרו את ההימנון הצרפתי (LA MARSEILLAISE ).
יולי 1942:
מיולי 1942 כל ילד מגיל 6 היה חייב לתפור מגן דוד צהוב ,שאליו כתוב ״יהודי״ . קשה לכל אדם שלא עבר את התקופה הזאות לדמיין את ההשפלה הזאות לילד בן 10 (ברנרד). הילדים בכיתה צחקו והישפלו את ברנרד. הוא לא סבל יותר ללכת לבית ספר וגם בגלל שזה היתחיל להיות מסוכן. המשטרה הצרפתית היתה לוקחיהודים צרפתים מהכיתות והיו נותננים אוותם לגרמנים בלי להודיע להורים. ברנרד עבר חויה קשה. המשטרה הצרפיתית חיפשה ילדים יהודיים בכדי למלות את רצונם של הנאצים. השכנים שהיו קתוליים הצילו את ברנרד ואת ג״רי אחיו לכמה שעות עד שהמשטרה עזבה את המקום. המשטרה הצרפתית שיתפה פעולה עם הנאצים ולעביר כל יהודי שהיו יכולים למצוא.
פשיטת ולדיו:
המשטרה הצרפתית באה לביתו של ברנרד בכדי לעצור את אביו ,ואימו התחננה לשוטרים לקחת אותה במקום בעלה שהיה חולה מאוד.( איזה מסירות נפש)
ב17 ליוני אימו של ברנרד נלקחלהיצטדיון שנקרא: ״drancy ״. היא נשארה מיולי 17 עד יולי 27 ואז נלקח ה לשיירה מספר 11. שמה היה ״kantorowicz pessa ״ והיא היתה בת גיל 42.
בשירה 11 היה 742 נשים ו248 גברים. לפי בקשת ״adeloph eicehmain ״ נשלחו אלף יהודים. אימו של ברנרד מתה באושוויץ. ספור השואה שבו נהרגו ונשרפו 6 מיליון יהודים,מזעזע מאוד באכזריות הנאצים ביהודים ובכול דור ודור חובה עליינו לזכור את סיפורם של הניספים בשואה. לעולם לא יותר.
יהיה זיכחם ברוך.
אביו של ברנרד נפתר ב1943 מהתקפת לב. לאחר המלחמה ברנרד ואחיו גרי יתומים עברו לגור עם דודתם בארצות הברית. היום ברנרד בן 85 אב של 2 ילדים.
_____________________
