EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
מלכה לנגינגר
1911-2011
יוצר הדף: עומר הרשפט קשר לדף: נינ/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

כאשר פרצה המלחמה מניה הייתה בת 28, נשואה למירון וינטרוב. לא היו להם ילדים. כשהוקם הגטו בעיר היא הועברה יחד עם משפחתה לגטו. בני המשפחה כללו:

אמה - שרה מונאט (אביה- אברהם מונאט נפטר טרם המלחמה ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר. הקבר והמצבה נמצאים שמורים בבית הקברות.).

אחיה- שמעון (סימק) מונאט, אשתו ובנו הקטן.

 אחותה- טובה (טושה) בעלה ובתה הניולה.

פרט לשמות המוזכרים כל משפחתה המורחבת של מניה (12 אחיות עם משפחות) היו בגטו וכולם נספו.

בגטו מניה עבדה במפעל שסיפק כפפות לצבא הגרמני. היא סיפרה שתפקידה היה לתפור את קצות הכפפות. מניה סיפרה על התנאים הקשים שהיו בגטו והתעכבה בעיקר על הרעב הגדול ששרר שם. במהלך כל חייה מניה נהגה להזכיר את הרעב שממנו נפטרו חלק נרחב מיהודי הגטו.

באחת האקציות רוכזו איזור מסויים בגטו שם הייתה אמה. אמה נתפסה ונשלחה לאושיווץ שם נספתה.  מניה סיפרה על הפעם האחרונה שראתה את אמה ושבקשתה הייתה מילדיה לשמור על מניה שהייתה הצעירה מבין אחיה.

תיבת טקסט: מפת גטו לודז'

במאי 1944 נשלחו הטרנספורטים האחרונים מגטו לודז' לאושוויץ בניהם הייתה מניה ובני המשפחה שהוזכרו מבין בני משפחתה.

אושוויץ - פולין

תיבת טקסט: אושוויץ-בירקנאו

למרות ששהתה באושוויץ "רק" שלושה ימים, שם מתה נשמתה. הפשיטו אותה מבגדיה, ונתנו לה כתונת פסים וגילחו את שערותיה. שם הרגישה שאיבדה צלם אנוש. מניה סיפרה על ההפרדה שנעשתה בין נשים לגברים, המיון למשרפות ותאי הגזים ומי לעבודה, על דפיקות הלב שהיו לה ועל מיונה לעבודה. שם ראתה לאחרונה את בעלה האהוב מירון. הם לא נפרדו. 

מחנה כפייה בעיירה אימנשטאט- גרמניה


לאחר שלושה ימים באושוויץ מניה הועברה ברכבות מסע לגרמניה לעבוד במפעל נשק בעיירה אימנשטאט. שם סיפרה שחלתה בשפעת ונשלחה לעבוד כעוזרת בית אצל משפחה גרמנית. (היא סיפרה שבעלת הבית הגרמנייה נדהמה כשראתה שהיא ללא גרביים בחורף הקשה ונתנה לה זוג גרביים.)

גטו טרזינשטאט- צ'כוסלובקיה

לאחר מספר שבועות מניה הועברה שוב ברכבת מסע לגטו טרזינשטאט שם שהתה עד תום המלחמה ב-8 במאי 1945.

סיפורה של מניה לאחר המלחמה-

מספר ימים לאחר תום המלחמה מניה חזרה לעיר הולדתה במטרה לחפש בני מלחמה ששרדו. אף אחד מהנזכרים לעיל לא שרד ואף לא אחד מהמשפחה המורחבת פרט לבן דוד אחד.

מניה פגשה בשכן שלה מלפני המלחמה שאיבד את אשתו ושני בניו. הם החליטו להקים משפחה חדשה. הם הבריחו את הגבול לגרמניה, שם נישאו, חיכו להקמתה של מדינת ישראל ועלו לארץ במאי 1949.

בארץ, נולדה סבתי שרה הקרויה על שם סבתה.








קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text