דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
קלרה ברן
1927-2013
יוצר הדף: שקד ברו קשר לדף: סבא/תא
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

סיפור קלרה ברן במהלך השואה

קלרה ברן נולדה ב-1927 בת למשה ולדבורה ולמשפחה בת 5 אחים ליקה האח הבכור,מקס,סולי,שלי וקלרה. חייה מחולקים ל-2 : לתקופה של לפני החוקים שהקשו על חיי היהודים והתקופה שאחרי החוקים שהקשו על חיי היהודים. המשפחה חיה חיים ממוצעים הם לא היו מעניי העיר ולא מעשירי העיר. האם דבורה הייתה עקרת בית והאב משה היה נגר. קלרה מתארת את תקופת הילדות שלה כתקופה שמחה ומאושרת. אמנם החיים לא היה קלים , היה צורך רב בעזרה בעבודות הבית אך בסופו של דבר היא מתארת את תקופת ילדותה כתקופה טובה בחייה. אחותה הלכה לעבוד כשוליה שורולושת הבנים הגדולים עבדו במפעלי טקסטיל וקלרה נשארה בבית ועזרה לאמא עם עבודות הבית. קלרה מספרת שהיהודים ברומניה חיו בשתי שכונות עיקריות : פודרושו וסוקולה שהיו שכונות מעורבות שחיו בהם כמחצית יהודים ומחצית נוצרים, קלרה חיה ברחוב הנקרא ניקולה שברובו גרו יהודים ושם למעשה נוצר החיכוך הראשוני בין משפחתה לנוצרים הרומניים. קלרה מספרת כי השכנות הייתה טובה מאוד , הם חלקו יחדיו הרבה , חיו בשותפות ובשלום. למרות זאת , באזור בו קלרה גרה היה התנכלויות אנטישמיות רבות והתפרצויות אלימות מדי כל תקופה.

קלרה הייתה בת 6 כאשר הנאצים עלו לשלטון ב-1933. ב-29 ביוני 1941 כחצי שנה לפני ועידת ואזנזה הוציא יון אנטונסקו צו שעל כל היהודים לצאת מביתהם ולהתאסף אל מחוץ לעיר יאש במטרה להרוג את כולם. באותו סוף שבוע לקחו כ-1000 יהודים אל הנהר שנמצא  בתחתית העיר יאש ורוצחים את כולם מיידית. לאחר מכן יוצא הוראה להביא את כל הגברים היהודים לתחנת המשטרה שבינהם היה אביה של קלרה במטרה לרצוח את כולם. אביה של קלרה ניצל ברגע האחרון בזכות שכנה נוצריה שהכירה את מפקד המשטרה וכך הצליחה לשחרר אותו, באותו אירוע נרצחו כ-5000 גברים. קלרה מספרת שתחנת המשטרה הייתה ממוקמת גבוה בפסגת העיר ולאחר האירוע הנורא כל הדם זרם ברחובות . ובאותו סוף שבוע נוראי נלקחו כ-15,000 יהודים ברכבת כאשר תיארו להם שהם הולכים אל דרך חדשה וטובה ביותר. הנסיעה ברכבת נמשכה כ-4 ימים רצופים למרות שהם נסעו אך ואך 15 ק"מ וזאת במטרה שכל האנשים בתוך הרכבת לא יצליחו לשרוד ושם ישליכו את הגופות שלהם למקום הנקרא פודוילווי. באותו סוף שבוע נרצחים כ-30,000 איש שכולם יהודים מהעיר יאש ואירוע זה נקרא פוגרום יאשי.

כאן נכנסת לסיפור האישה שהצילה את חיי קלרה ומשפחתה ושמה אליזבת ניקופוי. אליזבת הייתה נערה בת 17 נוצריה שעבדה עם האחים של קלרה והפכה להיות חברה קרובה של מקס אחיה של קלרה ובסופו של דבר הם התחתנו. אחיה של אליזבת היה אנטישמי ולכן היא שמעה על כל התכנונים של הרומנים והחביאה את המשפחה במסתור שבקצה הרחוב שהם גרו עד שנרגעו העיניינים . באותה תקופה קלרה התחבאה במסתור וכמובן שלא הלכה לבית ספר , היא מספרת על אירוע בו היא ואחיה יצאו לרחוב ונקלעו למצב בו רומנים רודפים אחריהם וקוראים בצעקות : אנחנו נראה לכם מה זה , יהודים מסריחים וכו... תחילה אמא של קלרה, קלרה ואחותה היו מופרדות משאר המשפחה מפני ששלי אחותה הקטנה של  קלרה הייתה תינוקת והיה חשש שבגלל צעקותיה ימצאו אותם וירצחו אותם. קלרה מספרת כי החיים במסתור לא היו פשוטים, לא היה אוכלה על בסיס יומיומי והם נאלצו לאכול מהשאריות שמצאו בפחים בכל פעם האחים הגדולים היו מוצאים מהמסתור וגונבים אוכל . אמנם החיים המשיכו שחוקי הגזע תקפים ובכל פעם שהייתה התפרצות אנטישמית רצינית המשפחה חזרה למסתור במהירות.לאחר מספר שנים לא ידוע בדיוק כמה יצאה המשפחה מהמסתור ובתחילת שנות השישים עזבו את רומנייה ועלו לארץ.בתקופה זו השיח בארץ על השואה היה פתוח ולכן ההתאקלמות בארץ הייתה נוחה.הם לאט לאט השתלבו בארץ,למדו את השפה והחלו לחיות את חיהם פה. לאורך כל חייה של קלרה וגם עד יום מותה קלרה הייתה אישה מאוד אופטימית שהאמינה שבסופו של דבר "כל עננה חולפת" והייתה בה תקווה שהכל יגמר ויעבור.

קלרה נפטרה בשנת 2013 כשהייתה בת 87 המרואיין הוא דניאל ברן בנה של קלרה.



 

 

 

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה יאסי רומניה
חברי קהילה ילידי ויוצאי רומניה
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text