דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אלכס ברנשטיין ענבר
1935
יוצר הדף: עמית ענבר קשר לדף: נכד/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

הילדות בפולין-

"... נולדתי בקטוביץ לאבי לב ואמי אווה. לאבי הייתה סוכנות לבדים וחוטים והייתה לנו בבית מכונית אמריקאית משלנו.
לאמי הייתה גם מכונית עם נהג שלה. היינו משפחה אמידה וחיינו חיים טובים.

אני זוכר מספר סיפורים על הוריי מהילדות.
אבא שלי סיפר לי שיום אחד בא אליו שליח מארץ ישראל בסוף 1939. שמו היה פרידמן. השליח פחד שיעצרו אותו והוא ביקש כסף לברוח לארץ ישראל.
אבי החליט לתת לו את הכסף כדי שפרידמן יוכל לברוח. אבי היה צריך לתת לו סכום גדול מאוד.
אמי שאלה את אבי למה הוא נתן מכספו לשליח ואבי הסביר כי אם היה מעביר לו מעט- היה זה כאילו לא נתן לו כלל.
כיוון שההורים תמכו מאוד ב"שומר הצעיר" במות אבי התפרסמה כתבה בעיתון של "השומר הצעיר" על פועלו למען ישראל. בזמן השבעה אדם בא אלינו הביתה כדי לשבת אתנו שבעה-  היה זה אותו פרידמן, שאבי הציל במהלך המלחמה.  מ-1939 עד 1982 לא היה כל  קשר ביניהם והוא בא לשבת שבעה על האדם, שעזר לו להינצל.

עוד סיפור מילדותי הוא שהיו הרבה יהודים שחיפשו הכשרות כדי לעלות לארץ. הם רצו ללמוד לנהל משק ולעסוק בחקלאות ובמקצועות מעשיים כדי שיוכלו להועיל כשיעלו לארץ. כשהוריי הגיעו למקום הם ראו, שהחלוצים חיו בחוסר כל ובתנאים קשים (כמו, למשל, לא היה להם מקום לינה ראוי), ולכן הם החליטו לשלוח לכולם מזרנים, כדי שיוכלו לישון בנוחות. כתודה על המעשה הם קראו לפרה על שם אמי.

להוריי היה חשוב לעזור להקמת המדינה ככל שיכלו והם תרמו כספים רבים ועזרו לאנשים.

כניסת הגרמנים לפולין-

בספטמבר 1939 הגרמנים נכנסו לפולין. מיד עם כניסת הגרמנים קצין של הצבא הגרמני נכנס לביתנו והודיע לנו שמהיום הבית שלנו- הוא הבית שלו. אבי נלקח למחנה עבודה לעבודות כפייה קשות. אמי אחי ואמי הורשינו להישאר בחדר המשרתים. באותו זמן היינו בעיקר בבית, מפני שאי אפשר היה להסתובב ברחובות, מחשש שיפגעו בנו כי אנחנו יהודים.

לאחר מספר חודשים אבי ברח ממחנה העבודה. עם גב שבור ופצוע מאוד הופיע מולנו ברחוב ואמר לאמי שמחר בבוקר תצא מהבית "כרגיל" לקניות תיקח את מעט התכשיטים ודברי הערך שנשארו לה, ומחר הם בורחים מהמדינה, כך אמר.

למחרת יצאנו מהבית וברחנו מפולין דרך יוגוסלביה. הגענו לאיטליה, לעיר טרייסט בצפון איטליה. איטליה באותו הזמן עדיין לא הצטרפה למלחמה והייתה ניטרלית ולכן יכולנו לברוח לשם.
עלינו באנייה האחרונה שיצאה מאיטליה לפני שהצטרפה למלחמה. שמה היה מרקו פולו.
הגענו לארץ ישראל לעיר חיפה.

להוריי היה מגרש עם צריף בארץ ופרדס גדול. בנוסף לכך היה להם גם בית חרושת וכך הצלחנו להשתקע בארץ..."


קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text