אפרים ברש היה מזכיר כללי של הקהילה היהודית בבליסטוק, ויושב ראש היודנרט בגטו בליסטוק, ברש אפרים נולד בעיר וולקוויסק שבמחוז בליסטוק, למשפחה עמידה ומיוחסת. הוא למד בגרמניה וקיבל תואר בהנדסה. הוא היה במלחמת העולם הראשונה עם משפחתו ברוסיה, ובתום המלחמה שב לוולקוויסק, הוא היה פעיל במוסדות יהודים רבים וראש ההסתדרות הציונית במקום. בשנת 1934 עבר ברש אפרים לבליסטוק, וניהל את הקהילה בהצטיינות. בשנות השלושים הראשונות ביקר בארץ ישראל, במגמה להכין את עליית משפחתו לארץ.
בסוף יוני 1941, לאחר כיבוש בליסטוק בידי הגרמנים, הוטל על הרב גדליהו רוזנמן להיות ראש היודנרט, אך למעשה עמד ברש אפרים סגנו בראש היודנרט הראשון וכן בראש היודנרט השני, שהורכב כחודש אחרי הקמתו של הראשון.
ב31 ביולי 1941 הוקם בביליסטוק הגטו ובו חיו כ- 35,000 יהודים. בסתיו 1942 נערך מסע גירושים וחיסול הגטאות באיזור ביליסטוק, אך הגטו בביאליסטוק לא נפגע. ברש אפרים ידע על רציחת המוני יהודים בידי האיינזצגרופן , אך סבר שעבודה, כדבריו, היא "תריס בפני הפורענויות" ו "מרכז פעולתנו שיש בה כדי להצילנו – הוא התעשייה המתפתחת מאוד" , מתוך נאמנות לקונצפציה שיש להציל את הגטו באמצעות העבודה, ואם לא ניתן להציל את כולם – יש להציל בדרך זו לפחות חלק מהיהודים. הזהיר בתוקף ממעשי חבלה בייצור ואף נטל חלק בגירוש החלקי מהגטו בפברואר 1943, שבמהלכו נעקרו ונרצחו במקום כ – 10,000 – 9,000 נפש.
סייע לקיבוץ החלוצי שהתמקם בביאליסטוק, העמיד לרשות המחתרת מעבדות ומומחים ליצור נשק ומסר כספים שנועדו ל"ארגון היהודים הלוחם" בורשה.
ב 16 באוגוסט 1943 התחיל השלב הסופי של חיסול הגטו בביאליסטוק ובעקבותיו פרץ המרד בגטו.
בימים 21-27 באוגוסט שולחו כ 25,000 יהודים בחמש רכבות למחנה ההשמדה בטרבלינקה. ובתוכם ברש אפרים, הרב רוזנמן ואנשי היודנרט, הופרדו משאר היהודים והועברו ל"גטו קטן", בספטמבר הוצאו יהודי ה"גטו הקטן" ובהם ברש , אשתו וחברי היודנרט, ושולחו למחנה הריכוז במידנק. משם הועברו למחנה פוניאטובה ובנובמבר 1943 נרצחו אסיריו היהודים. אין יודעים אימתי ובאילו נסיבות בא קיצו של ברש אפרים.
