EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
ישראל שרוליק
1925-2011
יוצר הדף: נוי לוצקי קשר לדף: נינ/ה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

נוי לוצקי  יא4

 

ישראל (שרוליק) טרטנר

 

ׁ סבא רבא שליׂ

ישראל נולד ב-10.10.1925 ונפטר ב-6.03.2011.

הוא נולד בפולין במחוז גליציה בעיירה  סאנוק.

העיסוק המשפחתי : החכרת אדמות ובתים מפריצים פולנים, שהעדיפו לגור בעיר הגדולה וחיו מהכספים שהמשפחה העבירה להם עבור עיבוד האדמה והמגורים.

הגרמנים והרוסים חילקו ביניהם את פולין. העיירה סאנוק הייתה על גדות נהר הסאן. המשפחה התגוררה בצד הגרמני ומולם התמקמו הרוסים. 
בהמשך הגרמנים השתלטו על האחוזה וגירשו את בני המשפחה אל עבר הצד הרוסי . במעבר הנהר פרעו הפולנים ביהודים שעברו ברגל או בכרכרות על גבי הגשר . למזלה של המשפחה  הם עברו בשלום, וכשהגיעו לצד הרוסי הסתבר לראש המשפחה, כי ניתן לגשת למשרד ההגירה ולבקש מעבר חזרה לצד הגרמני. הוא סירב ובעקבות כך  הרוסים עצרו את המשפחה ושלחו אותם לגלות בסיביר,  שם המשפחה עבדה עבודות פרך, שהתמקדו בחטיבת עצים ביערות סיביר. בתום המלחמה חלה  ישראל טרטנר במחלת הטיפוס, שנמשכה 5 חודשים.

בסיום המלחמה הודיעו למשפחה של ישראל שהם כבר לא ״פושעים״ ושחררו אותם. המשפחה  לזרה לסאנוק, בה התגוררו לפני המלחמה. בהתקרבם לאזור הוזהרו כי פולנים עורכים פרעות ביהודים המבקשים לחזור למקום מגוריהם. המשפחה חששה , ולכן ירדה לכיוון צ׳כיה ומשם לגרמניה.  בעזרת מסיגי גבול התמקדו במחנה מעבר ליהודים בעיר טראונשטיין, הנמצאת ממזרח למינכן. הם שהו במחנה כ-3 שנים, למדו את השפה והחלו בהתארגנות לעלייה לארץ . נציגים מישראל אימנו אותם , לימדו אותם והכינו אותם לקראת העלייה לארץ. עם קום המדינה כל המשפחה עלתה לארץ .


קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text