הרב דב וייסמנדל נולד בעיר דברצן שבהונגריה בשנת 1903 ונישא לברכה רחל, בתו של הרב אונגר. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ניסה וייסמנדל להשפיע על רשויות השלטון, שיפעלו למען רבנים שגורשו מאוסטריה למזרח, ועבור יהודים חסרי אזרחות שגורשו על ידי ההונגרים. וייסמנדל עסק בחקר כתבי יד עתיקים, פרסם מהדורה של הספר "קיקיון דיונה" הוסיף והיה ממפתחי שיטת דילוגי האותיות בתורה.
בפרוץ המלחמה שהה באוקספורד וחזר לסלובקיה כשליח מטעם "אגודת ישראל". וייסמנדל היה חבר ב"מרכז היהודים", שהיה היודנרט של יהודי סלובקיה.
בשנת 1942 הקים יחד עם נשיאת ויצ"ו ונציגת הג'וינט בסלובקיה, גיזי פליישמן, את "קבוצת העבודה". וייסמנדל העלה לראשונה את הדרישה מבעלות הברית להפציץ את אושוויץ; כאשר הנאצים גרשו 60 רבנים מבורגנלנד פעל להסדרת כניסתם לאנגליה.
"קבוצת העבודה" הייתה מעורבת בהקמת שלושה מחנות עבודה בסלובקיה. הקבוצה הצליחה לשכנע את השלטון הסלובקי ואת נציג משרדו של אדולף אייכמן, שהם יפיקו יותר תועלת מהעסקתם של היהודים בתוך המדינה מאשר שליחתם לעבודה בפולין. "קבוצת העבודה" שיחדה את הנאצים וניסו לשכנע אותם שהתועלת שהמדינה תפיק מהעסקתם של יהודים בתוך סלובקיה תהיה גדולה מזו שבשליחתם לעבודה בפולין.
בקיץ 1942 התארגנה קבוצת פעילים, ששמה לה למטרה להביא לידי הפסקת הגירוש של יהודי סלובקיה להשמדה. הקבוצה קיוותה לשכנע בסוגיה את ויסליצני, איש ס"ס ממונה מקורב לאייכמן. הקבוצה קיוותה כי בתמורה ל- 40,000 – 50,000 דולרים יפסיק ויסליצני את הגירושים. ואכן כך קרה. בעקבות ההצלחה הגה הרב וייסמנדל הצעה לנסות ולהביא לידי הפסקת ההשמדה במחנות בפולין ולסייע לאנשים המגורשים. תמורת הפסקת הגירושים היה על יהודי העולם להעביר לידי הגרמנים כשניים- שלושה מליוני דולרים. המשא ומתן בעניים "תכנית אירופה" התנהל מסתו 1942 עד שהופסק בידי ויסליצני באוגוסט 1943. במהלך המ"מ ניסתה "קבוצת העבודה" להציל באמצעות ויסליצני את יהדות יוון והיהודים בהונגריה. אנשי ,קבוצת העבודה" היו משוכנעים שהתכנית נכשלה מכיוון שלא הגיעו הכספים הנדרשים. הכספים שדרשו הגרמנים לא הגיעו אליהם ולכן התכנית נכשלה ומכונת ההרג המשיכה לעבוד, אולם וייסמנדל לא פסיק לנסות ולהציל את שאר יהודי אירופה.
בשנת 1944 פרץ בסלובקיה מרד הפרטיזנים. בעקבותיו החליטו הגרמנים לשים קץ ליהודי סלובקיה וחידשו את הגירושים. וייסמנדל נעצר יחד עם משפחתו והועבר למחנה סרד, משם נשלחו לאושוויץ. וייסמנדל הצליח לקפוץ מהרכבת, אולם משפחתו נשלחה למחנה ההשמדה. עד תום המלחמה הסתתר במחבוא בעיר ברטיסלאבה. ישראל קסטנר הגיע בחסות האס אס לברטיסלאבה והעביר את וייסמנדל ושלושים יהודים נוספים לשווייץ.
עם סיום המלחמה סבל מהתקף לב ואושפז בבית חולים בשווייץ. בשנת 1946 הגיע לארצות הברית וייסד שם מחדש את ישיבת נייטרא. וייסמנדל התחתן בפעם השנייה עם לאה בת חיים טייטלבום.
הוא תקף בחריפות את ראשי הציונים ואת הציונות, בטענה שהם נמנעו מסיוע להצלה בימי המלחמה משיקולים פוליטיים ודתיים ולא רצו להוציא כסף על הצלת יהודים חרדים ודתיים. הוא האמין שכסף זה יכול היה להציל את חיי היהודים.
לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים. הרב חיים מיכאל דב וייסמנדל נפטר בשנת 1957 ממחלת לב.
בבליוגרפיה:
ויקיפדיה
אנציקלופדיה יהודית
