EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אליהו ישורון
1914-2003
יוצר הדף: תומר אלמוג קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

ב - 1938 עשה דוקטורט בלשונות המזרח ובהיסטוריה קדומה והוסמך לרב ניאולוגי.

היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים, יו”ר ה'מכביה' וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות

הציונית בהונגריה. מינואר ועד אפריל 1944 שירת בפלוגה לעבודת כפייה. ברח והצטרף

לפעילות 'הנוער הציוני' במחתרת. פעל כדי להזהיר את היהודים מפני הצפוי להם. עסק

בהעברת נשק, ציוד ומזון לבונקר ברחוב זילדמאלי בבודה. לאחר גילוי

הבונקר מצא מקלט במחנה ברחוב ארנה בו רוכזו המועמדים ליציאה מהונגריה

ברכבת של הוועדה 'לעזרה והצלה'. עלה לארץ. התגורר בנתניה.

מקור נוסף:

ד"ר ישורון נולד בשנת 1914 בבודפשט, הונגריה. הוריו, כרובם המכריע של יהודי הונגריה, ראו עצמם כהונגרים בני דת משה. בבית־ספר דתי ספג ידע ביהדות ובהשפעת מוריו היה לאדם מאמין. את המילה "ציונות" שמע לראשונה בגיל שש. אביו, בראותו את דביקותו של הבן בדת, רשם אותו לבית־המדרש לרבנים בבודפשט. שם למד למעלה מ־10 שנים.

עד גיל 17, קרץ לנער הקומוניזם. אחרי הבגרות, נירשם לאוניברסיטה (היסטוריה ופילוסופיה) וכך למד באופן מקביל בשני מוסדות. ב־1938 עשה דוקטורט ושנה לאחר מִכן הוסמך לרב. בהיותו סטודנט, היו כל עיתותיו קודש לציונות, ללימודה ולהפצתה. היה חבר בתנועת "הנוער הציוני". בגיל 23 היה יו"ר המכביה, שנתיים לאחר־מכן – חבר בוועד הפועל הארצי של ההסתדרות הציונית בהונגריה. הוא לימד לימודי דת בבתי ספר תיכוניים, ואחרי שלוש שנים פוטר בגלל פעילותו הציונית. בכל מקום בו עבד, צצה ופרחה הציונות. למזלו נבחר באותה שנה לרב בקהילה גדולה בשפלה ההונגרית. בקהילתו היה כל הנוער ציוני, והבוגרים – אוהדים.

ב־1944 נילקח ד"ר ישורון לעבודת כפייה, אך בדרך נס שוחרר. אשתו ובתו היו בבודפשט, והוא נסע אליהם. בינתיים גורשה כל הקהילה שלו. בבודפשט הצטרף לועד ההצלה, אירגן יחד עם מספר חברים בונקר במערה בלתי ידועה בהרי בודה, עבור ילדי התנועה. הבונקר נחשף, אך למזלם לא נתפס איש. המשטרה היתה בעקבותיו, והוא ומשפחתו מצאו מקלט במחנה של קסטנר, שהיה מוגן מפני הפשיסטים ההונגרים.

ב־1945 עלתה המשפחה ארצה, וד"ר ישורון קיבל מיד עבודה בהוראה בנתניה. בינואר 1948 הצטרף ללח"י. תמיד ידע, כי להגשמת הרעיונות היפים ביותר, יש צורך, לעתים, באקדוח. פעילותו התבצעה בעיקר בנתניה, בקרב העדה ההונגרית. עסק בהסברה, בגיוס אוהדים, בהרצאות לנוער, ועוד. השתתף בקורס לאידיאולוגיה למרצים בשייח־מוניס, במרץ–אפריל 1948, בהנחייתו של אלדד. הוא נעצר אחרי רצח ברנדוט וישב בכלא עכו חמישה חודשים.

לאחר קום המדינה, המשיך ד"ר ישורון לעסוק במקצועו, הוראת היסטוריה בבית ספר עירוני ע"ש טשרניחובסקי בנתניה. הוא כתב ספרי היסטוריה רבים בהונגרית ובשפה העברית וכן ספרי ילדים. על פועלו בתחום החינוך, התרבות והחברה הוענק לו אות יקיר העיר נתניה. 
ד"ר ישורון נפטר ב־ט' בשבט תשס"ג – .12.01.2003 השאיר אחריו אשה טובה, שלושה ילדים, נכדים ונינים.

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text