דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
דייזי ארוך-חלגואה
1922-1979
יוצר הדף: נעה גדרון קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

דייזי ארוך – חלגואה (Daizy Aroch Halegua) ילידת סלוניקי (Thessaloniki) הינה בתם החמישית מתוך שמונה ילדים של אסתר ויצחק ארוך (Ester & Itzhak Aroch). דייזי הגיעה למחנה אושוויץ (Auschwitz) ב- 28/4/1943. מספרה האישי היה 43166. לאור שליטתה בשפה הגרמנית, מונתה להיות המתורגמנית של האסירות היווניות אשר לא הבינו את ההוראות והפקודות שניתנו להן. בנוסף, מונתה להיות האחראית על בלוק 27 במחנה בירקנאו (Birkenau) וכך זכתה לכינוי "דייזי הבלוקובה". התפקיד שלה הקנה לה ניידות במחנה אותו ניצלה כדי לעזור לנשים במחנה. היא השיגה וחילקה מזון בסתר, העבירה נשים לקבוצות עבודה, הסתירה נשים חולות בזמן סלקציה, והסתירה מידע על הריון והפלה על מנת להציל נשים יהודיות. העדויות מצביעות לפחות על ארבע נשים אותן חילצה דייזי מהסלקציה להשמדה. עדויות על פעלה ניתן למצוא בעדויות של איבון רזון (Ivon Razon), ברי נחמיאס (Beri Nachmias), מרי נחמן (Meri Nachman) ובלה יהודה (Bella Yehuda).

לדייזי ארוך היה חלק בסיפור בריחתה ממחנה אושוויץ של מלה-מלכה צמטבאום (Mala-Malka Zimetbaum). בבקר היציאה של מלה מהמחנה הלבישה אותה דייזי בבגדי גבר עם כובע לראשה. לצד ראשה הניחו דלי, כדי שתיראה כגבר היוצא לעבודות מחוץ למחנה. מלה נתפסה, הוחזרה ונידונה להתלות. דייזי הגיעה אל חדר המאסר ועדכנה את מלה בגזר דינה. לבקשת מלה, הבריחה לה דייזי סכין גילוח אתו חתכה את ורידיה. כך לא איפשרה לגרמנים להרגה. תלייתה נדחתה, ידיה נחבשו ורק לאחר מכן תלו אותה הגרמנים לפני כל אסירי המחנה, אשר הועמדו בקור העז שעות רבות והוכרחו לצפות בהוצאתם להורג בתליה של מלה וחברה הפולני אדק- אדוארד גלינסקי (Edek- Edward Galiński) אתו ברחה.

ב- 17/1/1945 הועברה דייזי למחנה רוונסבריק (Ravensbrück) בו שהתה כחודש. היא צעדה בצעדת המוות ביחד עם אחותה אנה למחנה נוישטט – גלווה (Neustadt-Glewe) שם שוחררה. אחותה דורה ואחיה יצחק נספו באושוויץ. לאחר השחרור חזרה לסלוניקי לחפש שאר בני משפחתה שם הכירה את בעלה יוסף. הם עלו לארץ בשנת 1949.

ספרים

ברי נחמיאס, זעקה למחר - 76859, תל-אביב: המכון לחקר יהדות סלוניקי, 1991.

א. רקנטי, זכרון שלוניקי-גדולתה וחרבנה של ירושלים דבלקן, כרך ב', תל-אביב: הוועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי, 1986.

שמואל רפאל (עורך), בנתיבי שאול, תל-אביב: המכון לחקר יהדות שאלוניקי וארגון ניצולי מחנות ההשמדה יוצאי יוון בישראל, 1988, עמ' 212, 373.


קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה ילידי ויוצאי יוון
חברי קהילה יהודים שהצילו יהודים
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text