דף לכבוד / לזכר
אוטו קומוי (Otto Komoly) או בשמו המקורי נתן
זאב כהן (Nathan Zeev Kohn) נולד בבודפשט (Budapest). אביו דוד כהן (David Kohn)
היה מראשוני חסידיו של תיאודור הרצל בהונגריה. אוטו קומוי למד הנדסה, היה קצין
במלחמת העולם הראשונה וזכה לעיטורים גבוהים. לאחר המלחמה השלים את לימודי ההנדסה
אולם היחס האנטישמי של סביבתו מנע את קידומו וגרם לו לשנות את שמו. בשנת 1940 נבחר
להיות יושב ראש הפדרציה הציונית בהונגריה והוערך על ידי כל הזרמים הציוניים. מספר
חודשים לאחר בחירתו, אסר שר הפנים ההונגרי על קיום פעילות ציונית ברחבי המדינה.
למרות האיסור המשיך קומוי בארגון הפעילות הציונית, ובמקביל ניצל את קשריו
אצל שלטונות הונגריה כגיבור מלחמה כדי להיאבק באיסור. מאמציו צלחו, ובדצמבר
1943 הותרה שוב הפעילות הציונית בהונגריה.
בשנת 1943 הוקם ועד העזרה וההצלה בבודפשט
וקומוי נבחר לעמוד בראשו. במסגרת פעילותו בוועד עסק בהברחת פליטים יהודים חסרי
נתינות להונגריה ונתן גיבוי להעלאתם לארץ ישראל דרך רומניה ואיסטנבול. פעילות זו
היתה כרוכה בסיכון רב, היות שממשלת הונגריה אסרה על הגשת סיוע לפליטים, וקבעה
עונשי עבודות כפייה ואף עונשי מוות למי שיפר את האיסור. הברחת הפליטים נמשכה אפילו
לאחר הפלישה הגרמנית להונגריה ב- 19/3/1944. קומוי היה אחראי על פריסת חסות 'הצלב האדום' הבינלאומי על בתי חולים ומרפאות שפעלו עוד
לפני המלחמה, בהנהלת הקהילה היהודית. רופאים ואחיות יהודים, אשר
הועסקו בבתי חולים אלה, ניצלו בזכות חסות זו. המערך כולו כלל בשיאו יותר
ממאה אתרים.
במהלך תקופת הכיבוש הנאצי בהונגריה ניהל קומוי משא ומתן עם נציגים בממשלת הונגריה ונציגי המדינות הניטרליות
אשר תרמו להצלת יהודים לקראת סוף המלחמה. הוא היה מעורב גם בהרכבת רשימת 1,684 היהודים
שיצאו מהונגריה ב'רכבת קסטנר'. למרות שיכול היה להצטרף עם משפחתו לנוסעי הרכבת החליט לשלוח רק את בתו היחידה, לאה. לימים,
אחרי עלייתה לארץ, העידה אשתו לילה כי לפני יציאת הרכבת, אמר לה קומוי:
'לעולם לא אוכל לדרוך על אדמת ארץ ישראל עם ראש מורם אם אבחר עכשיו להציל את
חיי. ארגיש את עצמי מת מבחינה מוסרית אם אעזוב כעת את עמדתי'.
בספטמבר 1944, מינה אותו נציג ה'צלב האדום' בהונגריה, פרידריך
בורן (Friedrich Born) לראש 'אגף A', הוא אגף
מחלקת הילדים של ה'צלב האדום'. אגף זה הוקם כדי להציל ילדים יהודים.
במסגרת זו הקים קומוי חמישים ושנים בתי ילדים שהביאו להצלתם של כחמשת אלפים ילדים
וכשש מאות מדריכים ועובדי חינוך ומנהלה. בתוך בתי הילדים פעלו חברי תנועות הנוער
הציוניות שדאגו להדרכה ולחינוך. על אף חסינותם הבינלאומית של בתים אלו לא תמיד
כיבדו אנשי 'צלב החץ' את החסינות וידוע על מקרה אחד לפחות בו השמידו בית–ילדים שלם. תנאי הילדים בבתים אלה הורעו רק לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עם התגברות
ההפצצות על בודפשט.
פעילות נוספת בה היה
מעורב קומוי הייתה חלוקת תעודות החסות הספרדיות על ידי ג'ורג'יו פרלסקה (Giorgio Perlasca)
שהקנו לשלושת אלפי מחזיקיהם מעמד של תושב-חוץ ובמידה לא מבוטלת הצילו אותם.
ב-1 בינואר 1945,
זמן קצר לפני שחרור בודפשט, נחטף אוטו קומוי בידי אנשי 'צלב החץ' ונרצח
בשל פעילויות ההצלה שלו.
קומוי
ניהל יומן במשך שנת 1944, עד היעלמו, בו תיאר את מאמצי ההצלה של יהדות הונגריה להם
היה שותף.
לאחר מותו נקרא על שמו המושב יד נתן ורחובות נקראו על שמו בחיפה ובנתניה. ממשלת הונגריה העניקה לו 'עיטור הונגריה לחרות'.
מתוך:
אלן שניידר ודוד גור, 'אוטו קומוי – נשיא הפדרציה הציונית בהונגריה,
יו"ר "ועד העזרה וההצלה' ומנהל מחלקה A ב'צלב
האדום' הבינלאומי בבודפשט", 2013.
ספרים
מרדכי אריאלי, נתן אוטו קומוי הי"ד: קוים לדמותו, כפר גליקסון: בית
מרטון, 1970.
מרדכי אריאלי, נתן קומוי, קסטנר, בראנד, אייכמן הונגריה, הוצאה פרטית,
1970.
דוד גור, אחים להתנגדות ולהצלה, דליה: העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות
בהונגריה, 2004.
Mordechai Paldiel, SavinUniversityg One's Own – Jewish Rescuers During the
Holocaust,