דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
יצחק בורוכוביץ
1927
יוצר הדף: דנה מירקוס קשר לדף: קרוב משפחה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים
  • שם הדמות המנוצחת : Isaac Borojovich  יצחק בורוכוביץ'
  • הקרבה: יצחק בורוכוביץ' הוא אבא של חברת ילדות של אמי
  • תאריך לידה: 15.8.1927
  • מקום לידה: יצחק בורוכוביץ' נולד בעיירת שוויר במחוז מינסק שבבלארוס, דרומית לעיר קורמה, וקרוב לגבול עם ליטא. בזמן מלחמת העולם השנייה, עיירת שוויר הייתה שייכת לפולין.
  • עיסוק \ מקצוע: כאשר מלחמת העולם השנייה התחילה, יצחק היה ילד בן 11 ולכן לא עבד.
  • מקום המגורים במהלך המלחמה: בזמן המלחמה, יצחק ומשפחתו גרו בשוויר וחיו שם 1,100 יהודים. עד שבראשון בספטמבר 1941, נלקחו לגטו בעיירתם. אביו נאלץ לעזוב את עיסוקיו ונהפך לחשמלאי מה שאפשר לו לעבוד מחוץ לגטו, ויצחק עבד במזנון. הם עשו את הכל כדי להביא אוכל לבני משפחתם, יצחק היה מביא את שאריות האוכל שהיו נשארות במזנון שעבד. בנוסף, יצחק זוכר שבאותה התקופה, הנאצים ניצלו אותו בתור מתורגמן של השפה המקומית ושם הבין שכדאי לו לעזור לנאצים על מנת שיוכל לשרוד. מכאן והילך, החל מתחילת ינואר 1942, יצחק ומשפחתו פוצלו ועברו בין גטאות ומחנאות ריכוז שונים עד ה15 באפריל 1945, יצחק מספר על שחרור מחנה ריכוז "ברגנן בלזן" שזהו היה המחנה האחרון אליו הוא הגיע. מכל בני משפחתו, את השואה שרדו יצחק ואמו. הם היו חצי שנה בפריז במטרה להשיג את כל הניירת ולעלות לספינה "Vapor Campana" שתיקח אותם לאורוגואי.
  • סיפורה של הדמות לפניי המלחמה: יצחק חי עם הוריו, ישראל ושפירנצה, ואחותו הקטנה, היטלה. היו לו בני דודים, דודים, סבים, וסבא וסבתא רבא. אביו התעסק במכירת פירות, עור ופרוות. יצחק הלך לבית ספר יהודי שנקרא ''תרבות- Tarbut'' שבעיירה. בשנת 1939, שנים מן הדודים שלו היגרו לארה''ב, והיה לו עוד דוד אחד שנשאר עם משפחתו עד שהנאצים הפרידו בניהם. משפחת בורוכוביץ' הייתה במעמד כלכלי טוב, אולם בשנת 1939, כאשר הנאצים פלשו לעיירה, לפי החוקים החדשים שלהם, הם היו צריכים לחלוק את ביתם עם אנשי הצבא הרוסי. חיי היהודים התנהלו סביב עסקים משפחתיים כמו חיטים נגרים, חנויות אוכל, והיו כמה אנשי מקצוע. חיי השגרה התנהלו סביב המשפחה, בית הכנסת והקהילה היהודית המקומית.
  • סיפורה של הדמות במהלך המלחמה: בספטמבר 1941, הנאצים השתלטו על עיירתו ,שוויר. פעולתם הראשונה של הנאצים בשוויר הייתה הכנסת כל היהודים לגטו המקומי של העיירה, ''גטו- שוויר''. בזמן שהותו בגטו שוויר, כילד בן 14, יצחק התעסק בלגזום עצים, לנקות את המגפיים של קציני הנאצים וגם עבד במפעל חלב, שממנו היה משיג קצת חמאה וחלב שהביא למשפחתו. לאחר שבועיים הנאצים החלו במיונים, ראשית הם הוציאו מהגטו, לגטו "Michaliszki"  את כל האנשים שלא עבדו או שלא יכלו לעבוד. כתוצאה מכך, זו הייתה הפרידה הראשונה של יצחק ממשפחתו. בגטו שוויר נשארו רק יצחק, אביו, דודו, בת דודתו שיכלו לעבוד, וכל שאר בני משפחתם הועברו לגטו "Michaliszki" . לאחר כמה ימים הופצה שמועה שכל הילדים שנותרו ב"גטו שוויר" יועברו לגטו אחר, לא מוכר. באותו הלילה שאביו של יצחק שמע על השמועה, אמר ליצחק ולבת דודתו שיברחו לגטו "Michaliszki" ששם בני משפחתם נמצאים. וכך קרה, באותו הלילה יצחק ובת דודתו ברחו מהגטו. המרחק בין גטו לגטו היה בין 30-35 ק''מ ויערות פתוחים. כך יצחק מגיע לגטו "Michaliszki" ושם מתאחד שוב עם בני משפחתו. אחרי כמה שבועות, הנאצים עשו מיונים בגטו בשביל לשלוח לגטו "Kovno" ולגטו "Vilna". כדי לעבור לגטאות הם היו צריכים לשלם כסף כי המרחק בין הגטאות היה רחוק. גטו "Vilna" היה יותר יקר מהגטו השני ולכן חשבו שמוטב לעבור לשם כי אולי הוא יותר טוב. אביו של יצחק ודודו השיגו את הכסף לכל בני המשפחה, והיחידיים שהגיעו בחיים לגטו "Vilna" היו יצחק, אחותו, הוריו והדוד. שאר המשפחה לא הצליחה להגיע לגטו. בגטו זה, יצחק היה עובד במפעל עצים. יצחק היה גונב חתיכות עצים, ומוכר אותם במשקל. כדי שהעצים ישקלו יותר, לפני מכירתם, יצחק היה טובל את עצים במים כדי שישקלו יותר ואז מוכר אותם. כך הצליח להשיג מעט כסף לבני משפחתו. לאחר גטו "Vilna" יצחק הועבר בין מספר גטאות ומחנאות עם אמו עד ספטמבר 1994 שבמחנה ריכוז   "Stutthof" הפרידו בניהם. בזמן שיצחק היה במחנה הריכוז "ברגן בלזן" בבוקר של        ה-תשיעי באפריל 1945, הופצה שמועה שמגיעות נשים         מ- "Vilnus". יצחק רץ לגדר בתקווה למצוא את אמו, לאחר שזיהה אותה היא לא זיהתה אותו בחזרה. הוא חושב שזה בגלל שהיא לא ציפתה לראות את בנה ובנוסף כיוון שמראהו השתנה מאוד, רזה, עניים שקועות ומבט אבוד. המפגש היה מאוד מאופק, והשאלה הראשונה של אמו הייתה האם יצחק יודע על גורלו של אביו. המפגש נתן להם תיקווה וכוח להמשיך להילחם על חייהם אולם, מצד שני, יצחק מספר שהוא גם הרגיש סוג של אשמה על כך שהוא ואמו בחיים ואת גורלם של אביו ואחות לא ידעו. יצחק ואמו שוחררו מגטו ,"ברגן בלזן" ב15 באפריל 1945 ושם החלו חייו החדשים.
הגירתו של יצחק אחרי המלחמה: יצחק רצה להגר לפלסטינה, אולם, אמו במקביל יצרה קשה עם משפחה שהיגרה לאורוגואי עוד לפני תחילת המלחמה. אמו טענה שלהגיע לפלסטינה, מקום חדש להם, לא מוכר, זה להתחיל חיים חדשים לבד ולכן רצתה להגר לאורוגואי ששם היו שני אחים שלה. למרות ההבדלים והרצונות השונים של כל אחד, היה להם ברור שהם יחד ושהם לא הולכים להיפרד.
משפחתה של אמו משיגה את כל הניירת כדי שיצחק ואמו יוכלו להגר לאורוגואי וכך נעשה.
ב-11 בנובמבר 1961, מתחתן יצחק עם רחל הכט במונטווידאו שבאורוגואי ולהם נולדים 4 ילדים.
קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה מינסק
חברי קהילה בלארוס
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text