דף לכבוד / לזכר
האדם המונצח הוא סבא שלי שמואל אגרט
סבא שלי נולד ב 11 במאי 1934 בעיירה מוסציסקה שבפולין
הסיבה שבחרתי להנציח את סבי היא מכיוון שאני חושב שסיפור חייו הקשה מראה שלא משנה כמה הגרמנים ניסו לשבור את עם ישראל אנחנו קמים על הרגליים וממשיכים בחיינו על אף הטרגדיה הנוראה שעברנו
בשנת 1940 מסרו הגרמנים חלקים מפולין אל עבר הרוסים בהם העיירה שבה חיי סבי הרוסים אסרו את אבא של סבי בגלל פעילות ציונית ולאחר מכן אסרו גם את סבי ואת אמו ושלחו אותם למחנה עבודה בסיביר בסיביר התנאים היו קשים היה קר מאוד לפעמים אפילו 30 מעלות מתחת לאפס לא היה הרבה אוכל והחיים היו קשים סבי מספר שבחורף הכל היה קפוא והדך להשיג מים הייתה לשאוב מים מהנהר הקפוא כל בוקר קדחו חור בקרח כדי להוציא מים וכעבור זמן קצר הייתה נוצרת שכבת קרח חדשה כך שלא ניתן היה לראות שיש חור מתחת באחת הפעמים ששאב מים אחד הילדים דרח על שכבת הקרח הדקה ונפל למים הקפואים שבחוץ מינוס 30 מעלות מכיוון ששאיבת המים היה תפקיד הילדים לא היה אף מבוגר אחראי בשטח וכך סבי רק בגיל 7 היה צריך לפעול מהר כדי להציל את חיי הילד סבי זרק חבל לילד אם לולאה בקצה הילד נכנס לתוך הלולאה ושאר הילדים משו אותו החוצה לאחר מכן מהר הביאו את הילד למגורים המחוממים יחסית וכך הציל סבי את חיי הילד
כאשר סבי סיפר לי זאת הייתי המום לראות מה השואה גרמה לאנשים ילד בן 7 מציל חיים של ילד אחר השואה כפתה על כולם לפספס את הילדות שלהם ולהתבגר מהר בהמשך סבי ואמו עברו לאוזבקיסטן שם חיו בחדר קטנטן עם עוד שלוש נשים באותה תקופה הסתובבה מגפת הטיפוס בה נדבקו אמו של סבי ושלוש הנשים האחרות כך כשנה לאחר האירוע הקודם סבי היה צריך למכור בגדים ברחוב ולקבץ נדבות כדי להשיג יותר תלושים ללחם ותרופות למזלו בדיוק כאשר עמדו להיגמר הבגדים פגש סבי ברופא שריחם עליו ונתן לו תרופות וכך בגיל 8 הציל סבי את אמו ועוד שלוש נשים ממוות
רק לאחר המלחמה הבין סבי שאביו נרצח בכלא ברוסיה
לאחר המלחמה סבי ואמו עלו לארץ לצפת שם הכיר את סבתי שלימים הפכה לאשתו בארץ סבי היה ספורטאי מחונן אשר הצליח בכל מה שנגע בו בנוסף סבי היה גם תלמיד מצטיין אחרי הלימודים סבי שירת בחיל ההנדסה והגיע עד לדרגת סגן אלוף במהלך השירות נולדו לו שני ילדים דודתי ואבי שירותו הצבאי דרש ממנו הרבה זמן ואפילו גרם לו ולמשפחתו לעבור מתל אביב חזרה לצפת ומשם חזרה לתל אביב אחרי השירות הצבאי הארוך סבי עבד בבנק בתל אביב ולאחר מכן יצא לפנסיה כיום סבי גר ברמת אביב אך עדיין אחרי כל השנים ניתן לראות את הצלקות הנפשיות שנשארו בגלל במלחמה לדעתי סבי הוא גיבור גדול ולכן את עבודת ההנצחה עשיתי עליו