דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
אסתר וסרשטרום
1931
יוצר הדף: בועז רון קשר לדף: קרוב משפחה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

פרוייקט הנצחה.

 

שם ושם משפחה: אסתר וסרשטרום. נולדה בתאריך: השביעי למרץ 1931.

ארץ מוצא: פולין. בעיר מצ'יוב.

שנת עלייה לארץ: 1947

מספר אחיות: 3 אחית שנספו בשואה: פיגה, שינדל ופרלה.

מצב משפחתי: אלמנה למרדכי (מוטק'ה) עם 3 ילדים, 7 נכדים ונינה.

הייתה תלמידה בתקופת המלחמה.

מקום המגורים במהלך המלחמה: התחבאה בתוך בורות ביערות והתחבאה בכפרים ובאסמים.

סיפור לפני המלחמה: נולדה בעיירה קטנה ובה יהודים, פולנים ואוקראינים. רוב בני הקהילה היהודית היו דתיים שומרי מסורת, שהקימו בעצמם את בית הספר ''תרבות''.

במשפחה הן היו 4 בנות: היו 2 סבתות, אחת מכל צד, מצד אביה היו 8 ילדים-  4 נסעו לארה''ב- וכך ניצלו, וארבעה, שנשארו, נרצחו כולם עם וילדיהם.

מצד אמא היו שישה אחים ואחיות- לכולם היו משפחות עם ילדים וכולם נרצחו.

אבא עסק במסחר ואמא הייתה בבית. משפחתה של אסתר לא הייתה אמידה, כלכלית.

אחותה הבכורה פרלה הלכה לבית ספר ''תרבות'' ואסתר הלכה לבית ספר פולני, שם הספיקה ללמוד בכיתות א' וב'.

 

כשפרצה המלחמה ב-1941 נכנסו הגרמנים לעיירה ושינו את מהלך החיים.

ראשית אילצו את כל היהודים לשאת טלאי צהוב, כדי שיידעו להבדיל בין הגוי ליהודי.

התחילו לחפש את הגברים הצעירים כדי להחליף תעודות זהות וברגע שהם התייצבו, לקחו אותם לבורות וירו בהם (700 איש בערך). אביה של אסתר הבריח אותה ואת אחותה ליערות ואמא נשארה בבית עם הילדות הקטנות.

בזמן המלחמה נמצאה במחבוא: בבורות, ביערות, בכפרים ועוד.

 

סיפור ההישרדות: במשך שלוש שנים הייתה במחבוא אצל איכרים. תמיד נדדה. אחותה, שברחה איתה, נתפסה ונהרגה וכך רוב הזמן הייתה לבדה. לפעמים פגשה אנשים שהסתתרו גם הם ביערות.

מאימא ומאחותה נפרדה בזמן שברחה ליערות; מאביה ואחותה נפרדה כשנתפסו, ואז היא נשארה לבדה בלי לדעת אם יש יהודי שנשאר בחיים או מישהו ממשפחתה שנשאר בחיים.

אף אחד מבני משפחתה לא שרד את המלחמה. מהקהילה של אסתר  שלה נשארו עשרה יהודים בחיים ואסתר הייתה ביניהם.

 

כשהמלחמה נגמרה בסוף 1944 היא נכנסה לעיירה ולא מצאה אף אחד מבני משפחתה וחזרה לכפר של הגויים, שעזרו לה. אחר כך ארגונים יהודיים התחילו לאסוף ילדים יתומים  יהודים ובין הילדים האלו לקחו גם את אסתר.(גיל 12, 13).

ואז עברו לעיר בשם לודג',  שם היה ריכוז של שורדים, ומשם יצאו לדרך בקבוצות של ילדים ונערים   לכיוון איטליה (בסביבות 1945) ללא תעודות זהות או מסמכים אחרים.

ב1945- 1946 הם הגיעו לצפון איטליה,  שם היה מוסד שהוקם על ידי  מוסוליני, בית שנבנה לילדי  הקצינים שלו. שם ריכזו את הילדים ששרדו והמתינו לקבלת רשות לעלות לארץישראל.

 

סיפור ההגירה לישראל: ב- 1946 לאחר חודשים ארוכים הפליגה אניית המעפילים  ''חיים ארלוזורוב'' לארץ ישראל, ואסתר על סיפונה.

כיוון שהבריטים לא איפשרו עלייה חופשית גורשו נוסעי האנייה לקפריסין והגיעו לארץ רק כעבור כשנה.

אסתר הגיעה לכפר רופין במסגרת "עליית הנוער"  ושנה לאחר מכן התגייסה  לנח"ל ובשנת 1949 עלתה לקיבוץ צאלים.

 

בעלה של אסתר מרדכי (מוטק'ה) ז''ל לפני, בזמן ולאחר השואה:

מרדכי נולד בשנת 1930 בעיירה בשם רדזין בפולין למשפחה יהודית מסורתית מאוד.

בשנת 1939 פלשו הגרמנים לעיירה והמשפחה הצליחה לברוח לכיוון ברית המועצות. הם הגיעו לסיביר בשנת 1940 ושם חיו בתנאים קשים מאוד.

לא היה מספיק מזון והיו חוליים במחלות שונות, אך משפחתו של מרדכי הצליחה לשרוד.

בשנת 1942 הייתה אפשרות לשלוח את הילדים לצבא הפולני במטרה להציל את הילדים מרעב, ומרדכי נשלח לשם ביחד עם בני דודיו.

בשנת 1943 לאחר תלאות רבות הגיעו עם עוד ילדים דרך טהרן לארץ ישראל. מרדכי היה מ"ילדי טהרן".

עם הגיעו ארצה  נקלט בקיבוץ משמר השרון שם פגש את דודו.

שאר בני המשפחה של מרדכי הגיעו ארצה בשנת 1947 ופה פגשו שם את מרדכי.

מרדכי סיים את לימודיו בסמינר לוינסקי, היה בעל תואר ראשון לחינוך באוניברסיטת תל אביב ובכל שנותיו היה מחנך ומנהל בית ספר במקצועו.

מרדכי נפטר בשנת 2009 בעיר תל אביב.

קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה לודז' lodz
חברי קהילה ילידי ויוצאי פולין
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text