דף לכבוד / לזכר

EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
יוסף קוזקרו
1907-1941
יוצר הדף: שרון נוי קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

סיפור חייה של זהבה קוז'קרו-חן ציון- רומניה 1941 (בתו של יוסף):

לפני שהחלה המלחמה, הייתה זהבה ילדה קטנה, שחייה היו מלאים בכל טוב. משפחה ממעמד כלכלי הגבוה, לא היה חסר להם דבר. אביה, יוסף, היה בעל עסק משגשג מאוד ומצבם הכלכלי-חברתי היה יציב. זהבה חיה חיים טובים ומאושרים, הייתה לה מטפלת נוצרייה (מאחר ואסור היה להעסיק יהודים). זהבה ומשפחתה היו הולכים לקונצרטים, לתיאטרון ולמופעים בשפת האיידיש ובנוסף, נסעו במוניות וכרכרה. משפחתה התארגנה היטב לקראת המלחמה הקרבה, קנתה והכינה הספקה שתספיק להם לכל אורך המלחמה. בצהריי יום, ישבה זהבה על הברכים של אביה וראתה שורה של חיילים גרמנים צועדים ברחוב לכיוון הגבול הרוסי. זהבה מיד שאל את אביה: "מי אלה?" אביה השיב "אלה חיילים גרמנים". כעבור 5 ימים, ביום חמישי בצהרים, לפתע נשמענ אזעקה. בזמן הזה לא היו מקלטים אלא רק מרתפים, שלא הגנו מספיק. כל בני המשפחה ירדו למרתף כדי להיות כמה שיותר מוגנים, וכל שנותר להם היה לחכות. כשיצאו לראות את הנזקים ראו כי ההפצצה עשתה "בור" בחצר הבית שלהם. לאחר מכן, בסביבות 4 אחר הצהריים, כאשר זהבה ואחיה ישבו על ברכי אביהם, נשמעו דפיקות חזקות מאוד בדלת. במהירות אמא של זהבה, פנינה, פתחה את הדלת. בחזית הדלת עמדו שני חיילים רומניים. החיילים הרומניים הציגו בפני המשפחה צו מטעם המלך בו נאמר שעליהם לעצור את אביה. במקביל נכנס חייל אחד להסתובב ולבדוק את הבית. החייל הבחין בבד אדום שהיה על שידת הטואלט והחליט שאביה קומוניסט למרות שלא היה לאביה כל קשר לקומוניסטים והיה קפיטליסט. החייל קרע את הבד האדום. אביה של זהבה, למרות שהיה גבר חזק וגבוה, שעשה צבא והיה איש חיל, לא היה יכול להתנגד, והלך עם החיילים שבאו לקחת אותו. זהבה, שהייתה בסך הכל ילדה קטנה, בכתה, לא הבינה ולא האמינה למראה עיניה ורצה במהירות לחבק את אביה. החייל הכה עם כת הרובה את האב בכתף. כאשר זהבה נזכרת בתמונה זו עינייה מתמלאות דמעות. לאחר לקיחתו של האב, המשפחה לא שמעה ממנו עוד, ורק הועלו השערות לגביו. לאחר לקיחתו של האב, יוסף,  הם עברו להתגורר בקרבת מקום אצל דודה שלהם. לאחר שעזבו את הבית נכנסו חיילים ושדדו את כל רכושם והמצרכים שקנו לקראת המלחמה. במשך כל תקופת המלחמה המשיכו פנינה, זאב וזהבה לנדוד מדודה לדודה, התחבאו מאחורי שיחים, והתחמקו מחיילים רומניים, וכך הצליחו לשרוד בתקופת המלחמה. בבית הראשון של משפחת קוז'קרו היו להם שכנים- משפחת שכטר. הבת הגדולה של משפחת שכטר ששמה היה קלרה הייתה חברה טובה מאוד של זהבה למרות שהכירה אותה שנה אחת בלבד. הן התחברו מאוד והפכו לחברות טובות. יום אחד, נכנסו חיילים רומניים לביתה של משפחת שכטר, והרגו את כל המשפחה.

המזכרת היחידה שנותרה לזהבה היא טבעת של אמא שלה, שלמרות כל הרעב הקשה שהיה במלחמה, היא לא הסכימה למכור, למרות כל הקשיים והרעב שעברו וזהבה מבטיחה שתמשיך להעביר אותה מדור לדור.

כילדה  זהבה זוכרת שבגלל איום הגירוש כל לילה לפני שהלכו לישון, אמא אמרה לילדים "ילדים אם אני אעיר אתכם באמצע הלילה אל תבכו, אנחנו נתלבש, ונלך לדודה כדי שכולנו נלך ביחד". אמא של זהבה ידעה שזבהב ואחיה חלשים ולא ישרדו ולכן היה לה חשוב שהילדים יהיו עם הדודה.

כאם, זהבה, הודתה לה' שהיא יכולה להשכיב את בנותיה, כאמא בארץ ישראל, כשהיא חופשיה ולא צריכה לדאוג כמו שאמה דאגה.


קשרים
תמונת פרופיל
here go friends
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
חברי קהילה יאסי רומניה
חברי קהילה תיכון אליאנס תל אביב
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
12/03/2020
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text