דף לכבוד / לזכר
חייה של נינל לפני המלחמה:
היא היתה בת שנתיים ונולדה לתקופת המלחמה לכן אינה זוכרת הרבה מהתקופה
ההיא. אחותה היתה בת 16 והיו לה 11 אחים בגילאים מבוגרים ממנה. אחותה שרדה את המלחמה. אמא שלה היתה עקרת בית ואבא שלה עבד
בעייריה. הם גרו במרכז העיר בדירה טובה. אחותה למדה בבית ספר.
תקופת המלחמה:
ביוני 1941 התחילו ההפצצות. היו מקלטים שהסתתרנו בהם. מיד עם פרוץ
המלחמה גייסו את אבא שלה למלחמה. היא, אחותה ואמא שלה נסעו בככרות עם סוסים ואחר
כך ברכבת לכיוון נהר הוולגה ליד עיר קויבישב. נשארנו שם עד
1945- סוף המלחמה. בזמן המלחמה אביה לא הרגיש בטוב, ולכן שוחרר מהצבא והגיע למקום
שהן התגוררו בו וכך שרד את המלחמה.
אחרי המלחמה:
ב1945 הגענו ללבוב שבאוקרינה, וב 1946 הלכתי לבית ספר. אחד העובדים של
אביה המנהל הזמין אותם ללבוב וכך הגיעו לכאן. נינל עלתה לישראל בשנת 1993 וחיה
כיום עם הילדים שלה והנכדים בישראל.