EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
הודס רובינשטיין
1914-1952
יוצר הדף: אתי בן זיו קשר לדף: בן/בת
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

הודס ומשה הכירו בטרם שואה. הם נולדו וגדלו במשפחות שחיו בעיירות סמוכות מאד במחוז לובלין, והיו ביניהם קשרי משפחה שמהותם הברורה והמלאה לא ידועה לי.

הודס, נולדה ב- 1914, לאסתר, לבית שליפקה, ולשמואל משה קשונשקה. היו לה שלושה אחים: מאיר, אפרים ואברהם, ושתי אחיות: פייגה וחנה. כולם היו נשואים ובעלי ילדים. אביה נהג לקנות חלקות יער, לכרות עצים, ולהעביר אותם בנהר הקפוא במהלך החורף, כדי לבנות מהם בתים (מלר, 2005, עמ' 13). את הבתים בנו על מגרש, אח"כ פרקו אותם ומכרו אותם לגויים. המשפחה נחשבה למבוססת במונחים של אותם הימים (ראה בהמשך את סיפוריהם של חיהלה ויחזקאל). גם איתמר, בן דודה של הודס, מספר (שם) על חיים שלווים ומצב כלכלי טוב. המשפחה הייתה מסורתית והלכה בחגים לבית הכנסת. הילדים למדו אחה"צ בחדר מתקדם שכלל לימודי עברית ולימודי ארץ ישראל. בנוסף, למדו הילדים בבי"ס פולני בשעות הבוקר. דוד אחד של הודס, אחי אביה, עזב עם ממשפחתו לוורשה בגלל גזרות של ממשלת גרייבסקי, ואחרי מכירת כל מה שהיה להם – עלו לארץ. האחרים נשארו והמשיך בעסקים המסורתיים של המשפחה, מתוך כוונה להצטרף בעתיד.

הודס הייתה לסוחרת בפני עצמה, והחזיקה בבעלותה חנות לבדים וגלנטריה.

עם פרוץ המלחמה נשארה רוב המשפחה שלה בפולין. היוצא מהכלל היה כאמור, הדוד שעזב - דב ספר (קשונשקה). הוא וצאצאיו השתכנו בחיפה (בנו, איתמר מצוטט לעיל). חלק מבני המשפחה שנספו, נערכו לאפשרות של עליה ארצה, בהם אביה של הודס שקנה כאן מגרשים. תוכניותיהם לא יצאו לפועל.

הודס עצמה, איבדה כנראה, את בעלה מיד בהתחלה (בשונה ממה שכתב בסיפורו, משה). משפחתה הרחבה הוגלתה והובלה למחנות השמדה שם נספו רובם, חלקם הקטן מת בקרבות של פרטיזנים ובהתנכלויות של פולנים וגרמנים. היא ברחה עם שני בניה (שמם לא ידוע, אם כי ייתכן שאחד הבנים נקרא בשם דוד, לפי עדותו של יחזקאל) ליער שליד בארנוב, ושם חייתה עד לשחרור. שני בניה לא שרדו.

על מעשיה של הודס באיטליה אין מידע. אפשר להניח שהייתה לעקרת בית. גם בארץ, עשתה כך. בקריית חיים לא היו מערכות כבישים מסודרות. התעבורה הייתה קשה. "ימין ושמאל, רק חול וחול" כדברי השיר הידוע. אפשר להניח שהתנאים, העובדה שהייתה מחדש לאם, ואולי גם תפיסת העולם של הסובבים – לא אפשרה לה לחזור לעיסוקיה כסוחרת.

מהזיכרון האישי שלי, אני בהחלט זוכרת את הודס, אימי, כנושאת ונותנת טובה. בכסף שהיה ברשותה והוא לא היה רב, הצליחה להחזיק משק בית וקנתה לנו בגדים יפים מהממוצע. אני מניחה שלו הייתה שורדת ובמצב טוב – הייתה חוזרת לעסוק במסחר.

 

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text