ורדי נינה היא ילידת העיר קרקוב למשפחה עמידה ביותר אשר נולדה ב-20 / 12 / 1930. בחייה לפני המלחמה נינה הייתה ילדה מאושרת והיה לה כל מה שצריכה יחד עם הרבה חברים, בנוסף היא נסעה לנופשים עם משפחתה {אביה, אמה ואחותה} בכל רחבי אירופה. בתחילת המלחמה נינה הייתה בת 9. באותו יום של כיבוש הנאצים על פולין היא זוכרת שהמורה ביקשה מכל הילדים היהודים לצאת מן הכיתה והיא לא שבה ללמוד יותר בבית הספר. אולם הוריה שכרו לה מורים פרטיים כדי שתמשיך במסגרת לימודים כלשהי.
עד שנת 1941 היא ומשפחתה חיו עוד בדירתם אבל חיו עם הגזרות הנוראיות והמשפילות שאכפו הנאצים. ב1941 נוסד גטו קרקוב ולשם הועברו כל היהודים בקרקוב וסביבתה. היא ומשפחתה נאלצו להידחס לדירה של שני חדרים עם עוד 3 משפחות נוספות. בשביל לשמור על מעט הפרטיות שניתן הם שמו שמיכות כדי "להפריד" בן החלקים בדירה. היא מספרת שבגטו כולם היו צריכים לעבוד גם היא ומשפחתה- אמה עבדה בבית חרושת למדים של הצבא הגרמני, אביה עבד במקום כלשהו להכנת התגים לדרגות של הצבא הנאצי, היא ואחותה עבדו בעשיית מברשות. לאט לאט הנאצים החלו לצמצם בשטח ובאוכלוסיית הגטו. בהתחלה החלו לפנות את החולים ואת הילדים היתומים. היא זוכרת שמחלון המטבח בדירה בגטו היא יכלה לראות את מקום האיסוף של הנשים למשלוח למזרח. לאחר שנודע לאביה שהגטו הולך להסגר ושהיהודים יעברו למחנה עבודה פלאשוב וידע בנוסף שיהרגו את הילדים שלא יוכלו לעבוד, הוא הכניס אותה ואת אחותה לארגז עץ והוא שכר אנשים שיבריחו אותם מהגטו. כשהיא ואחותה יצאו מהגטו הן פתחו את הארגז ולאחותה הייתה כתובת לאן הן היו צריכות ללכת למרפאה של רופא שניים חבר של אביהם. לאחר שהכניסו אותן לביתן הם אמרו {רופא השניים ואשתו} שהן צריכות להיות בחדר קטן כי יש להם שכנים והם היו בלי ילדים אז כדי שלא לעורר חשד הן הסתתרו שם. היא נשארה שם לתקופה ממושכת לבדה ואחותה הועברה למקום מסתור אחר. בחדר לא היה מיטה אלא רק ארון והיא הייתה צריכה לחיות בתוך הארון ולעשות את צרכיה בדלי. לאחר זמן מה העבירו אותה למקום מסתור אחר בשם וייליצקה כפר ליד קרקוב. שם נתנו לך חדר משלה אולם היא חלתה במחלת אבעבועות רוח. יום אחד באו שני האנשים עם שוט כדי לדרוש כופר כדי לא להלשין אליה לנאצים והיא נתנה להם את כל מה שהוריה השאירו לה, גם לאחר שהיא נתנה את דבריה הם היכו אותה. יומיים לאחר מכן היא ראתה בחלון מישהו שיושב ומצייר והוא לקראת הערב נכנס לבית ואמר לה " אל תפחדי אני אקח אותך בחזרה לקרקוב כי זה אינו מקום בטוח". כשהגיעה לקרקוב היא פגשה את אביה והיא הייתה מאושרת מאוד והוא אמר לה שגם הוא ואמה ברחו מהגטו ואמה כבר בוורשה והוא נוסע לוורשה ואחותה במקום בטוח. כשהיא נסעה לוורשה כדי לפגוש את הוריה, הם נסעו ברכבת אולם היו בדיקות מרובות לאיתור יהודים בקרונות הפולנים אך למזלה האיש הזה היה מאוד מקושר והצליח להיכנס לקרון הגרמנים שלא היה שם בדיקות. לאחר איחוד עם הוריה נודע לה שאחותה בריאה ושלמה וגרה עם סגן החינוך הפולני. לאחר מכן הועברה לבית של אמא ובן ושם שהתה במשך זמן. לאחר מכן אישה הגיעה כדי לקחת אותה אל אימה, היא מצאה את אמה במצב מאוד קשה והיא מרותקת במיטה. תפסו את הוריה ברחוב והכניסו אותה לבית הכלא פביאק ואביה זכרונו לברכה נרצח שם בשנת 1944. ב1 לאוגוסט 1944 פרץ מרד בעיר קרקוב של פולנים נגד גרמנים אז אמה קראה לה לבוא לגור עימה בוילה הממוקמת ליד מצודה ישנה של ורשה והיו שמה מנהרות תת קרקעיות ושהיה את המרד של הפולנים היה מאוד מסוכן ברחובות ולכן הסתתרו בבית. המרד נגמר באוקטובר 1944 ללא הצלחה מצד הפולנים וכל אלו שיכלו לעבוד נשלחו לגרמניה או למחנות עבודה. נשים וילדים נשלחו לאזור אשר נקרא גנרל גוברנמן. היא נסעה יחד עם כל אלו שלא יכלו לעבוד ברכבת בקרון פתוח. שם היא הועברה לגור עם חקלאי והיא יצאה לרעות את הפרות. ב17 בינואר הצבא הרוסי שחרר את האזור שבה חייה וזה בשבילם זו הייתה ההצלה. משם הם הלכו למשרד של פליטים אבל אף אחד לא ידע שהיא יהודיה ולאחר זה היא חזרה לקרקוב לאותו דירה שגרה מקודם שם. סבתא של נינה הגיעה לדירה לפגוש אותה אולם נינה לא ידעה שסבתא שלה היא בכלל בחיים והיא הייתה מאוד מופתעת. היה לה מסמכים מזיופים לגבי זהותה ולפי המסמכים היא הייתה פולניה בנוסף השיגה גם לנינה מסמכים מזויפים. גם אחותה שהופרדה ממנה באה לדירה כדי להתאחד עם נינה בנוסף גם בת דודה שלה ששרדה את אשוויץ.
נינה השיגה דרכון ומשם עזבה את פולין לכיוון ארץ ישראל באמצעות אוניה {אוניה בשם נגבה}. היא עלתה ארצה ב1 לספטמבר 1949. היה לה התאקלמות מאוד קשה כי לא היה לה איפה לחיות וגם היא הייתה לבדה בארץ. היא כמעט חתמה לשירות קבע בצבא כיוון שלא היה לה איפה לחיות אולם קצין המליץ לה לא לעשות זאת. היא הייתה בחיל אוויר ושם גם פגשה את בעלה והיא התחתנה בשנת 1955. אולם בעלה נפטר בשנת 1987 וכיום היא גמלאית ואלמנה ללא ילדים ומשפחה.
