נולד ב-12.10.32, היה בן 8 כשפרצה המלחמה.
סבי נולד בכפר מולדוביצה שבצפון רומניה (דרום בוקובינה) למשפחת סוחרים. בתור ילד היה בן יחיד עד גיל 7, הוא מעיד על עצמו שהיה ילד מפונק, שאז נולד אחיו הארי. סבי למד ב"חדר" לימודי קודש ומידי פעם הייתה מגיעה לכפר מורה לעברית בעיקר בתקופת הקיץ והיא הקימה מעין גן ילדים עברי. למשפחת אמו של סבי היה משק חקלאי ושדות, ולאביו הייתה חנות כלבו הכי גדולה בכפר. בכפר חיו כ150 משפחות יהודיות. הוא למד בבית ספר רומני רק בכיתתה א, וביכתה ב זה כבר היה לפני הגירוש לטרנסניסטריה (איזור מערב אוקרינה) באוקטובר 1941 והלימודים נקטעו.
"בתקופת המלחמה התמזל מזלנו שנוטרנו בחיים (המשפחה הגרעינית) לאחר הגירוש לטרנסניסטריה. וחיינו בעיר מוגילב העיר הגדולה בטרנסניסטריה בתנאיי גטו מחפירים: רעב קור חוסר תנאים היגיינה חיינו לרוב ממכירת חפצים שהצלחנו להוציא מרומניה מרדאוס. אודות עבודה של אבי במפעל של כוחות הכיבוש הרומניים נותרנו במקום ולא נשלחנו מזרחה למחנות שמהם לרוב לא חזרו."
"ב-1944 ללאחר שהאיזור נכבש מחדש על ידי הרוסים מידי הגרמנים והרומנים, אבי גויס לצבא הסובייטי, ואמי נותרה עם שני ילדים כשהמצב הכלכלי היה קשה מנשוא. ב1945 לפני תום המלחמה חזרנו לרומניה (ב1940 בחורף יהודי בוקובינה שגרו באזורים כפרייים נאלצו לעבור על פי צו של הרודן אנטונסקו-שליט רומניה, לערים המרכזיות של בוקובינה) וכמובן הדירה בעיר רדאוץ ששם גרנו לפני הגירוש הייתה תפוסה והיה קושי גדול במציאת קורת גג. "
"התחלתי ללמוד אצל מורה פרטית כדי שיוכו להכניס אותי לבית ספר והתחלתי ללמוד בגימנסיה הרומנית ברדאוץ מגיל 13 עד גיל 15 וחצי."
"בו זמנית לתקופת הלימודים הצטרפתי לתנועת נוער ציונית ואחרי זמן לא רב התכוונתי לעלות לארץ ישראל. ובדצמבר 1947 עליתי יחד עם קבוצות נוער מהעיר שלי ומערים אחרות מרומניה באוניית המעפילים "פן קרסצנט" בעלייה לא לגלית, זו הייתה אחת משתי האוניות הגדולות והאחרונות שיצאו מבולגריה (לשם הגעתי ברכבת) לכיוון א"י, והאנגלים כיוונו אותנו לקפריסין והיות שהיו שם הרבה אנשים צעירים מאוד ומבוגרים מאוד לא נכנסנו למלחמה עם האנגלים. היה הסכם עם האנגלים לא להלחם איתנו- היו 15 אלף עולים על 2 האוניות. אחרי שלושה חודשים עלינו ארצה עם "עליית הנוער", ואני הגעתי למגדיאל למוסד חינוכי חקלאי."
אחיו הצעיר ב6כ- שנים, הארי, שנשאר עם ההורים ברומניה, ודוד ודודה הם שניצלו. האח וההורים עלו ארצה רק בשנת 1960, בעוד סבי עלה ב- 1947 באוניית מעפילים.
ביחד עם אשתו רות הקימו משפחה, הבת הבכורה היא אימי דפנה, ועוזי הבן הצעיר. אימי התחתנה עם אבי והם הולידו אותי ואת אחי יותם (בן 20). עוזי נשא לאישה את אסנת ולהם היום שלושה ילדים: גיא הבכור(בן 12.5) שירה (בת 8) ונוגה (בת שנתיים וחצי). כיום סבי פנסיונר. בעבר היה מנהל הוצאת ספרים מתרגם ספרים מבין יתר הספרים שתירגם תירגם גם את יומניו של הרצל מגרמנית לשפה עברית.
