נולד ברדומסק שבפולין ב- 27.12.1931. הוא ילד יחיד לאם נוצרייה ואב יהודי. כיום עובד כטכנאי קירור ומאוד אוהב לבשל למשפחתו בעיקר דגים מלוחים. להוריו של משה הייתה חנות דליקטס קטנה בפולין.
לפני המלחמה למד בישיבה (הוא היה איש דתי), למד הנהלת חשבונות ולמד להיות איש תפילה בכנסת באותו זמן היה גם איש מפלגה מאוד פעיל בתנועה הציונית: היה חתום על עיתון הצפירה, היה פעיל בקהילה ועזר להקים התאחדות של עובדים ברדומסק. נוסף על כך היה מנהל במפעל טקסטיל ומאוחר יותר היה גזבר בבנק. למרות כל עיסוקיו לפני המלחמה פותר עקב המשבר הכלכלי ולכן מצבו הכלכלי במלחמה היה קשה.
ב-1923 ניתן לו היתר לעלול לארץ ישראל אך ויתר מיכאל על העלייה בעקבות הזדמנות כלכלית שניתנה למשפחה ברדומסק. הוא הצטער על כך שלא קיים את מצוות העלייה.
בפרוץ המלחמה פוצצו הגרמנים את החנות ויהודים נשלחו לגטאות. הוריו של משה זייפו גירושין על מנת שאמו הנוצרייה תורשה להישאר בביתה ואביו נלקח לגטו. כך הפך משה להיות ילד נודד מהגטו אל בית אמו וכאשר נסגרו הגטאות נשאר עם אמו. כאשר החלו הגרמנים לפלוש לבתים בחיפוש אחר יהודים, ברח משה בעזרת הדוד מצד האם ששירת בצבא הגרמני. הוא היה אז רק בן 8. הדוד שלח אותו לבית דודתו בשלזיה אך בעקבות הלשנה משה הוחזר לבית אמו. שם בנה גוי קיר בעליית הגג כדי להסתיר את האב במקרה של חיפושים. באותו הזמן נדדו משה ואמו ולא נשארו במקום אחד יותר מ-24 שעות. יום אחד האדם שבנה את הקיר הלשין על האב שהסתתר בבית. חיילים גרמנים מצאו אותו, עינו אותו, פצעו אותו והכניסו אותו לכלא. הוא נידון למוות ביום שאחרי, אך למזלו הפרטיזנים פלשו באותו הלילה ושיחררו את כל השבויים. משם ברח אביו ליער סמוך והסתתר בביתו של גוי עד לסוף המלחמה.
משה ואמו שהיו אז בקראקוב נסעו לגרמניה שם עבדו בסנטוריום (בית הבראה) אמו טיפלה בחולי שחפת ומשה עבד במשק החקלאי. לאחר כשנתיים, ב-8 במאי 1945 שוחררו משה ואמו וחזרו לפולין. אביו ששוחרר מבית הגוי בפברואר 1945 נפגש שם על אשתו ועם משה ויחדיו הם נדדו דרך צ'כיה, לאוסטריה ואז לאיטליה. שם עלו על אוניית מעפילים שהוחזרה לקפריסין. במשך השהות בקפריסין פגש משה את ליאון אוצ'יטל (סבא של שיר) הם נהיו חברים ושחקו כדורגל יחדיו. ביוני 1948, במסגרת עלייה ב' עלו לארץ ישראל.
בארץ ישראל בשנת 1950 התגייס משה לצבא, שירת שנתיים וחצי, היה בוגר קורס קציני חי"ר, שריון ומשטרה צבאית, היה רב סרן במילואים וסיים בתור סגן משנה.
משה התחתן עם רבקה והם הקימו משפחה של שלושה ילדים, חמישה נכדים וארבעה נינים.
לאחר שליאון (סבא של שיר) ומשה עלו לארץ הם שמרו על קשר טלפוני ואחרי שנים משה פגש את ליאון וחנה (אשתו) וכשחזר משה לביתו, הסתכל בספר המחזור של אשתו רבקה ומצא תמונה של חנה. משה, רבקה, ליאון וחנה קבעו להיפגש והסתבר שחנה ורבקה היו יחדיו בתיכון ומשה וליאון היו יחדיו בקפריסין. עד היום הזוגות בקשר טוב והם נפגשים יחדיו.
