דף לכבוד / לזכר
היא נולדה בשנת 1929 ב18 ליולי (י' בתמוז) בתקופת המלחמה אירנה הייתה בת 14 שנים.
היא נולדה לתוך משפחה כפריה ,מסורתית האם פרידה והאב לייב שטיינברג, בכפר "פביאן" שבהונגריה. היו לה עוד שמונה אחים, שתיים מהן אחיות הגדולות ממנה גיזלה ואתה (שאר שמות האחים אינם ידועים עד היום). למשפחה היו חיים כפריים , היה להם משק בביתם וביתם שימש כעסק המשפחתי בו מכרו את כל גידוליהם , כמו כן גם לא היה להם צורך להרבות בקניית סחורה חדשה.
אירנה למדה בבית ספר יהודי כפרי עד כיתה ח' והוריה רצו שהיא תלמד תפירה למרות שתי ידיה השמאליות.
בגיל 14 הודיעו בכפר שהנאצים מתקרבים (ממש עניין של דקות כדי לברוח) דודה של אירנה מיהר לקחת זהב וקפץ דרך החלון על מנת להחביא זאת אצל השכנים הגויים , בעוד שהנאצים היו כבר בפתח דלתם. הנאצים לקחו את המשפחה לגטו מרוכז במרחק של כחצי שעה מהכפר שם שהו משנת 1943-1944 . בשנת 1994 שלחו אותם ברכבות לכיוון מחנות ההשמדה , הם היו במחנות "טרזן-שטטר" , "ברגן בלזן" ולבסוף ב"אושוויץ". כאשר הגיעו לאושוויץ מנהל המחנה היה מנגלה , החיילים הפרידו בין המשפחות במחנה , הם לקחו את הוריה של אירנה ואת כל האחים הקטנים כולל אותה לצד אחד אילו את שתי אחיותיה הגדולות לקחו לצד אחר. לפתע הגיע חייל נאצי עם כלב שחור וגדול , אירנה פחדה מאוד מכלבים ומרוב פחד היא ברחה הישר לזרועות אחיותיה הגדולות. מה שלא ידעה באותו רגע זה שאת הוריה ואחיה הקטנים שלחו למשרפות בעוד שהיא ואחיותיה נשלחו לעבודות כפיה בכך למעשה ניצלה.
כמו כן ישנו סיפור נוסף אותו אירנה לא הפסיקה לספר.. יום אחד היא ניסתה לברוח מן המחנה.. בדרכה מצאה שק של תפוחיי אדמה , באותו רגע שמה את השק בתוך חולצתה ושבה לאחיותיה , בדרכה פגש אותה חייל נאצי . אירנה רעדה מרוב פחד , היא מספרת ששמעו את עצמותיה רועדות בכל המחנה , כשאר החייל דרך את נשקו אירנה הפילה את כל תפוחי האדמה וקפאה במקומה.. במזל או כנראה בשל יופיה הרב של אירנה החייל ויתר לה ואמר לה לברוח מהר למחנה.
לאחר שהמלחמה נגמרה אירנה ואחיותיה חיפשו את שאר המשפחה ומצאו אח אחד שניצל ושמו משה. שלושתם חזרו לביתם המקורי בכפר.. אירנה מספרת כי חיה לאחר מלחמה היו מאושרים מאוד ובשנת 1949 עלתה לארץ ישראל.
בשנת 1950 התחתנה אירנה עם יוסף אינגבר ועבדה המשך שארית חיה בעבודות מזדמנות בשל המחסור בהשכלה. אירנה נפטרה 1.04.2013